הערב היינו ביומולדת של לולי אצל ארז וסטו המקסימים. אתחיל בארז וסטו, שהאירוח אצלם בבית, הוא פשוט ברמה, הם יודעים לתת תחושה של נעים וחם לאורחים, אפילו יותר ממני. הם פשוט אנשים מדהימים, ואני אוהב אותם נורא למרות שלא יצא לי מספיק להיות קרוב אליהם לאחרונה, שהרי הייתי בארץ איבוד בכלל.
היו שם כל המי ומי, אבל לגמרי ממש. והאמת שאני התרחקתי קצת מהסצינה הבליינית, פגשתי מלא פרצופים מוכרים, וזה היה חידוש מרענן שהעיף אותי בחזרה בערך שנה אחורה בזמן.
בתקופה האחרונה אני שותה יותר מדי, ונופל במסיבות די הרבה לפני שהן מגיעות לשיאן. הפעם החלטתי שאני לא שותה, חוץ מספרייט, ועמדתי בזה. יש בכך כדי לומר שהוודקה שהבאתי והעראק מוצו עד תום על ידי הבליינים האחרים במסיבה המקסימה הזו. להיות במסיבה בלי לשתות את העראק המסורתי שלי, לא היה לי פשוט, שהרי העראק הזה עושה אותי שמח ומשוחרר, מה שלא הייתי הערב.
גם הגננת היתה שם עם בן זוגה שאני מכיר היטב. זה כבר מקור לקושי פוטנציאלי שבעבר לא היה פשוט עבורי כלל וכלל. הפעם צלחתי גם את זה בגאון, והרגשתי עם זה שם בסדר גמור.
פרידות בדסמיות, מיחסים ארוכים, גורמים לשני בני הזוג להעיף פיסות בשר מדממות לכל עבר, אבל הערב הזה המחיש עבורי, שאני כבר לא שם, וכפי שאמרתי לארז, הייתי בארץ איבוד ועכשיו חזרתי לחיים. מה שלא נכון לומר לזוג אחר שנפרד לא מזמן, ופיסות הבשר המדממות, שעפו שם לכל עבר, גרמו לי לחבק את שניהם, חיבוק אמיץ וחם, מתוך אמפטיה אהבה עמוקה ותחושת הזדהות, שהרי עד לא מזמן גם אני הייתי שם.
היו שם מלא חברים וחברות שלי שעשו לי פשוט נעים נורא, כמובן כמו גם במיוחד המהירה הזו, שתפסה חזקה על חלק נכבד מליבי. גם האחרים והאחרות, ולא מעט, אתם פשוט מקסימים.
אז לולי, המון מזל טוב, ולבודי ולך המון תודה על ערב מאד חשוב ומשמעותי עבורי, בחזרה שלי מארץ איבוד לחיים.
היינו שם כמובן ביחד, Vestri ואני, והיא היתה פשוט מלכה, ועשיתי לה המון כבוד שמה, והייתי מאד גאה בה. יישובים על מתקן כזה מוזר, ישבנו לנו, והרגשתי אט אט, איך חוזר לי המקום הזה של פעם, שהרגשתי בפסגת העולם במסיבות הקהילה. זה עוד לא שם ממש, אבל אני מרגיש בעצמותי, שאני לא רחוק משם.
ולך שוב, ארז, וואללה, אתה אצלי עמוק בלב, ואני לא מאלה שמדברים סתם. אני מבטיח בזאת, שאנחנו נהייה בקשר יותר הדוק, בזמן הקרוב. אני פשוט אוהב אתכם.
היה לי פשוט ערב מקסים, שמעבר לעובדה שהיה כזה מוצלח, בתיקלוט המעולה של טיצ'ר, הערב הזה היווה עבורי נקודת ציון חשובה ביותר, של לחזור מארץ איבוד. אז המון תודה לכם בודי ולולי, ארז וסטו, וכל שאר האנשים המקסימים שנכחו בערב הזה, שעשיתם לי משהו, שכבר יותר משמונה חדשים אני נלחם לעשות ללא הצלחה. פשוט תודה.
ואחרונה אחרונה חביבה וסקסית, Vestri, את פשוט מלכה, ואת עושה ממני בהתמסרות שלך אלי, מלך בחזרה. פשוט תודה לך.
טוב נו, אני מתחיל להיות דביק, אז מוטב שאסיים פה ואלך לי לישון, לפני שאגרום לכם קוראיי הנאמנים, תחושת קבס עזה.
לפני 15 שנים. 18 באפריל 2009 בשעה 2:02