נפתח שירשור שעוסק בלגיטימציה של עשיית שימוש בשליטה במקרים של הפרעות אכילה. זו אולי לא הגדרה הכי מדוייקת של הנושא שם, אבל מספיק קרובה בעיני. לשירשור.
בזמנו לא ראיתי כלגיטימי בכלל לעסוק בשליטה באוכל של סאבית שלי ולבטח לא בהרגלי האכילה שלה. היו מקרים שעשיתי שימוש קל בשליטה שלי בכדי לעזור מעט במקרים נקודתיים בלבד, כמו סאבית שמפסיקה פתאום לאכול עקב אירוע נקודתי. עשיתי שימוש באקטים כמו להאכיל את הסאבית שלי עם האצבעות שלי לתוך הפה שלה, כגורם מעודד לאכול.
אני סבור, שהנקודה המהותית בעניינים שכאלה, היא ההגדרה שאני בשום אופן לא מטפל בה. אני יכול לעזור לה בתור חבר, בתור מאסטר, אבל להתיימר להיות מטפל זה בגדר סכנת נפשות בעיני, אפילו אם יש לאדם הסמכה כזו. לדעתי לערב שליטה וטיפול, זה מתכון לאסון.
מה שכן מותר בעיני, הוא להקל על מצב מסויים, מבלי לקחת עליו אחריות. האחריות מוטלת קודם כל על הסאבית, והטיפול ייעשה במקביל על ידי גורם מוסמך. אני גם בספק, האם מותר למאסטר להורות לסאבית שלו ללכת לטיפול פסיכולוגי/נפשי, דבר שלא עשיתי מעולם. היו מקרים שאמרתי שלדעתי, היא צריכה ללכת לטיפול, אבל זו החלטה שלה בלבד.
אני רואה דמיון לבעיות אחרות, שנובעות מקשיים ריגשיים, כמו לדוגמא שלסאבית קשה לחוות אורגאזמה, מבלי שמצליפים בה. אני לא מתיימר לפתור את הגורם לקושי הריגשי שלה, אני רק מסייע לה להנות מחייה תוך כדי שיש לה את אותה בעייה. פתרון הבעיה יימצא כאשר תפנה לקבלת עזרה מקצועית מגורם מוסמך לכך.
מצרף כאן -P6_FwpVo_s
לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 10:20
