הנוף בסוואנה שלי

אז מה היה לנו פה בעצם ?

יומולדת טעון, אבל אני נהניתי ממנו מאד. היה טעון מכל מיני כיוונים, אבל שייזדיינו הכיוונים, שהרי אני נהניתי.
כתבתי מכתב שאותו הקראתי ביומולדת, שהיה מצומצם, כמעט בלי נוכחות בדסמית לגמרי ממש בכלל בכלל. אולי זה בגין העובדה שנהייתי וונילי ? למה לא כתבתי את המכתב כפוסט בבלוג שלי ? למה זה טוב בכלל ?

איך מאסטר ערן אמר לי, שאביו נהג לומר, שהוא לא כועס אפילו על אלה שבאו ליומולדת שלו. וואללה.

ביומולדת שלי, Vestri שרה לי שיר מאד מרגש, Close to you של ה- Carpenters. ריגש אותי מאד, שהרי היא זמרת מקהלה, ואפילו שרה את השיר ממעמקי ליבה, אל תוך מעמקי ליבי. למרות שהחבר שהתנדב ללוות אותה בגיטרה, לא מצא סולם שבו היא יכולה לשיר, אני אוהב גם אותו.

הפרידה שלי מ- Vestri בשיאה, כל כך שכך, שאנחנו עדיין חולקים את זמננו ביחד. הזונה נגעה לי עמוק בלב ככה, שאני לא מצליח אפילו להפרד ממנה בכלל. כוסשלהראבק זאתי. היות ואני דומתחלף קשוח נורא, כמובן שגם האפיזודה הזו תסתיים בקרוב. אין בכך כדי להפריע לה מלזיין אותי עם סטראפ און הבוקר, עד למעמקי הלא חשוב מה.

אז מה עכשיו ? וואללה, אין לי מושג. אני משוכנע שהגורל יביא לי הרבה טוב.

לגבי הרשיון, בצו בית משפט מחוזי, אני מקבל את הרשיון ביום ראשון הקרוב. באמת הגיע הזמן, אחרי 11 וחצי חודשים של שלילה. אין בכך להעיד שנגמרה האפיזודה הזו, שהרי הליכי המשפט טרם הסתיימו, והדיון הבא נקבע לי לעוד חצי שנה לערך. כל זה היה בגדר ביטול הפסילה המנהלית שנקבעה לי לשנה. איכשהו אני בתחושה, שמיציתי כבר את העונש על העבירה, ושכך יקבע בדיונים בתיק העיקרי.

אני מתחדש לי, ומנקה את שרידי העבר, שאין צורך לגרור אותם איתי לעתיד. אין בכך כדי להעיד שהעתיד כבר בפתח, אבל בהחלט רצוי לנקות את העבר כדי להיות מוכן לעתיד.

מה שבטוח הוא, שאני שם בשביל החברים שלי, גם אם זה לא פשוט כל כך לפעמים. מה שבטוח גם, שאלה שחברים שלי באמת, נמצאים איתי, גם אם זה לא פשוט להם.

הערב, שמתי בתנור תבשיל אסאדו בקדירה, בפויקה החדש שלי, שקיבלתי מתנה מגרושתי. למרות כל חוסר ההגיון הטמון בעניין, יום שלישי, קיץ, תבשיל קדירה, בפויקה, הלכתי על זה. הרי אם אני דומחלף קשוח כל כך, אני יכול להרשות לעצמי לעשות דברים לא הגיוניים בעליל, ושהם יהיו מקסימים בכלל, בעיני לפחות. התבשיל יהיה מוכן ב- 22:30, שזו שעה לא מי יודע מה הגיונית לאמצע השבוע, אבל אני לא איכפת לי בכלל. ככה קבעתי שיהיה, וזה עושה את זה הגיוני, וזהו זה. לא רק שכך, זה עושה את זה הגיוני אפילו לכמה חברים שהזמנתי, וגם לכמה שאני טרם יודע שיגיעו גם.

שיהיה לנו בתיאבון, ורק טוב. אור ואהבה.