לפעמים צריך להיות מסוגלים לקבל מישהו באמת, בכדי להתמיר את המקום הזה של היחסים כדי לקבל באמת. לקבל מהמקום הכי עמוק שאפשר.
היא יודעת שאני מקבל אותה באמת. אני מקבל אותה על כל חוסר השלמות שבה, כמות שהיא ואוהב אותה בדיוק ככה. אין בכך כדי לומר שלא קשה לי עם כל מיני צדדים באישיותה, אבל למרות הקושי אני מקבל אותה בדיוק כמות שהיא, ואוהב אותה, ככה בדיוק כמות שהיא.
מהמקום הזה היא מוכנה לעשות עבורי, לתת. לא מתוך חובה, לא מתוך מחויבות, לא מהמקום שאני מבקש, אלא מהמקום הטהור הזה, שהיא יודעת שזה עושה לי טוב, ואת זה היא ממש רוצה, וזה עושה לה טוב לעשות לי טוב. להיות אדם טוב יותר עבורי.
***
תקראו לזה בדסם, תקראו לזה התמסרות, ואני מה איכפת לי איך תקראו לזה בכלל. זה דו סיטרי לחלוטין העניין הזה, ואין כאן באמת שולט ונשלט, יש כאן אהבת אמת, עמוקה. ומה כבר הבן אדם יכול לבקש לעצמו מעבר לכך ? שום דבר.
***
כיכר אחת של לחם, וכוס אחת של יין, ואהבה אהבה כל הזמן, אהבה כל הזמן.
לפני 14 שנים. 17 בינואר 2010 בשעה 22:28