הנבטת הזרעים הולכת מאד קשה גם בגין הקרה. היום בבוקר לקחתי את הילדים לבית הספר ובדרך חזרה החלטתי שבכלל לא חייבים שיילך קשה. עצרתי במשתלה, וקניתי שלושים שתילים מפותחים של צמחי העונה, בשקל ליחידה. אני פשוט אשתול צמחים במקום ללכת בדרך הקשה.
על הדרך קניתי לחמניות טריות, חומוס שווה, טחינה וגבינות, והכנתי ארוחת בוקר מושקעת לפגישה העיסקית הטעונה שהיתה אצלנו ב- 09:30. הדלקתי את המזגן בסלון בכדי לחמם את האווירה. הדלקתי נר מאבן קווארץ שהמהירה קנתה לי מתנה והגננת הכינה לנו קפה של בוקר.
כשהגיעו כולם, היתה אווירה נעימה בבית, פרוסות באגט מרוחות בשלל טעמים, והפגישה הטעונה הזו התפוגגה לה להצלחה מסחררת. משם נסעתי לפגישה נוספת, שגם היא הוכתרה בהצלחה, ומשם לעוד פגישה שגם היא המשיכה את המגמה של היום המוצלח הזה.
אז מי אמר שחייב להיות קשה ? יכול להיות הכל טוב, רק צריך לבחור בדרך הטובה והקלה. לא חייבים שיהיה קשה בכלל.
וואללה. פשוט גאונות צרופה.
אז למה בחרתי בדרך הקשה קודם לכן ? כנראה לא הייתי בשל קודם לכן ללכת בדרך הקלה.
כל החיים שלנו הם פשוט מראה של בחירות שאנחנו עושים. אפשר וגם רצוי לבחור בטוב, ואז כמובן יבוא טוב. ככה פשוט.
לפני 14 שנים. 4 בפברואר 2010 בשעה 19:18
