הנוף בסוואנה שלי

לונג טיים, נו סין, נו טוק, נו נוסינג.

האמת, לא הכל טוב, מי ישמע שיכול להיות ככה בכלל.
עסוק מאד בעבודה, אנרגיות נמוכות, משהו לא מתרומם לי.

תקופה הזויה כזו, לכולם, לכל מי שאני מכיר. אנרגיות של צומת, של בחירה, כפויה משהו. הגורל מחייב אותנו לבחור, לצאת מהצומת הזו.

ואני, שחשבתי שעושה כדי לבחור, שעושה הרבה, שבוחר בעצמי, להתקדם הלאה, דומתחלף כבר אמרנו? מרגיש שהגורל (או מי שזה לא יהיה), מראה לי בכוחניות מוגזמת (מי קובע מה זה מוגזם), שזה לא אני שבוחר לצאת מהצומת, אלא שהוא מכריח אותי. שלא אחשוב שיש פה הסכמה חלילה.

זה בדסם זה ? יש הסכמה? מפיתום.

אבל זה טוב ככה, פשוט הכל לטובה. אני פשוט יודע את זה בעצמותי.

***

בתקופה ההזויה הזו, החלטנו להקים קבוצת תמיכה של אנשים שאני (ולא רק אני) מוקיר, לסייע לעזור לאנשים (כולל אותנו) שנמצאים בצומת. נראה לנו זמן נכון ליוזמה הזו. נפגשים פעם בשבועיים. נראה כבר איך זה יילך.

האם יש לי אנרגיות לעזור ? אז זהו, שזה הדבר שהכי טוען באנרגיות בעולם.
האם יש לי אומץ להעזר ? אז זהו, שאני לא בטוח בכלל. אבל לבטח אנסה.

***

הידעתם, שלא מעט זנים של ציפורים תעו בדרך בנדידה השנתית שלהן, והגיעו בטעות לסיביר ושם מתו מהקור ?

ואני, מנסה לשמור על אופטימיות.