קמתי היום בבוקר, אחרי סופשבוע מלא אירועים ולילה סוער, ומצאתי באמבטיה מין מקל כזה לבן, מעוטר בפסי צבע כחולים וכתומים. מה שהסב לראשונה את תשומת ליבי לעניין היתה העובדה, שהוא עומד עם השערות בכיוון המראה ולא כמו שנהוג אצלנו שהשערות מביטות אלינו. או אז הכתה בי ההכרה שיש לי מברשת שיניים נוספת באמבטיה.
היה לי סופשבוע מקסים, מלא ילדים, וחברים, ובכלל ישבתי באור, אפילו שהיה חושך בחוץ. הטוסיק של הבלונדה אירח את הזין שלי בלילות, בדיוק שם בחריץ ההוא שאני אוהב, ולא רק. לימדתי אותה כבר כמה דברים שאני אוהב, והיא תלמידה מסורה וחרוצה, עשתה מלאכתה אמונה. אתמול אפילו היא עשתה לי סשן ראשון בחיים שלה בתור שולטת, כזה שחבל על הזמן, (מזל של מתחילות), שבסופו היא שמה לי את הראש על החזה המפואר שלה, וליטפה אותי ברוך חום וקירבה עד שנרדמתי וישנתי לילה שלם כמו תינוק, ואני אפילו בכלל לא זוכר מהלילה איפה הזין שלי חנה.
הקונספט הזה של שחורדינית, דווקא מוצא חן בעיני, בלונדינית, אבל לא סתומה. השיער החלק הבלונדיני הזה, יש עליו, במיוחד כשהוא עבה וצפוף כזה, שלא כפי מקובל בדרך כלל אצל בלונדיניות, ומהווה נקודת אחיזה נוחה, לכוון את הראש לאן שאני רוצה.
הסתבר לי שהיא מבלרוסיה, ולמרות שהיא נולדה בארץ בכלל, עדיין, כאילו מה ? מה נהייה פה במדינה הזו ? מכל הבנות שיש פה במדינה, דווקא נתקעתי עם בנות המדינה הרחוקה הזו, שאפילו לא ראיתי בכלל בחיים שלי.
השגרירה המכובדת הקודמת שהכרתי מאותה מדינה עלומה, מילאה לי את הלב באהבה עצומה, עד הכוכבים וחזרה מיליון פעם לפחות, ככה שעד עכשיו הלב שלי מתפקע מגעגוע ורסיסי בשר מדממים עדיין ניתזים על הקירות מסביבי.
אז איפה איפה הן, הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן, שעמדו להן עם הפרבלום, ועם הרימונים במקום הזה, נו אתם מכירים, ויחד איתן הקמנו את המדינה הזו ? למה כבר לא רואים אותן יותר ? כאילו דה, אבל ממש לגמרי בכלל.
ויהורם גאון בביצוע האלמותי:
לפני 14 שנים. 7 בנובמבר 2010 בשעה 8:08
