לפני כשנה התגלה סרטן במצב מתקדם מאד (כל חלל הבטן) אצל אישתו של אחי. תשמעו, מה אני אגיד לכם, זה אסון ברמות לא יתוארו. כל החיים של המשפחה של אחי וכל המשפחה בכלל סבבו סביב העניין הזה בכל השנה האחרונה. עקב הטיפולים הכימותרפיים שהיא קיבלה נגד ההוצקינס הזה, כל המערכת החיסונית שלה התמוטטה, ואסור היה לראות אותה בכלל. שנה בלי שום אירועים משפחתיים, בלי מפגשים, וכל שיחה עוסקת רק בנושא אחד בערך, המחלה שלה, ההקאות, הצניחות הנוראיות, החרדה לחייה, חוסר הוודאות אם תהייה איתנו בשנה הבאה בכלל.
יש להם ביטוח רפואי מדוגם לעילה ולעילה גם בקופת חולים מאוחדת, שהתברר שהם פשוט בני זונות. הם ממררים לחולי הסרטן ובני משפחותיהם את החיים ברמות לא יתוארו. עלויות הטיפולים הכימותרפיים הם אסטרונומיות. כל זריקה עולה 6000-8000 שקל, והיא קיבלה סטים של 5 זריקות כל פעם במשך השנה באחרונה, מה שמצטבר לסכומים של מאות אלפי שקלים שאותם הם לא ששים לשלם, למרות שקיים חוק מאד מסודר, שאומר שהם כן צריכים לשלם.
לאחר סדרות רבות של טיפולים וכמעט שנה, הסתבר שכל הבטן כבר נקייה חוץ משני גושים, שהם כנראה משהו אחר. היא עברה כמה וכמה ניתוחים של לפרוסקופיה שלא הצליחו להגיע לגידולים. את האחרון עשה חבר של אחי, מנהל מחלקה, והצליח להוציא דגימה אחרי שחתך לה כמה איברים פנימיים כדי להגיע לגידול.
שבוע שעבר הלכתי לבקר אותם, כבר היה מותר. ההערכה הראשונית לאחר הוצאת הדגימות היתה שזו ריקמה של סרטן אחר שנקרא GIST, שיש לו כמה ווריאציות, אבל ההערכה היתה שזה מהסוג האיטי, ושלא כדאי בכלל לעשות ניתוח להוציא אותו. יש תרופה שעוצרת את ההתפחות שלו, ואפשר לנהל אורח חיים תקין כל החיים איתה.
אני אמרתי שאלה בשורות מצויינות, ושאני משום מה, מבלי להבין יותר מדי בתחום, מאמין בכל ליבי שהם ניצחו כבר, ושלמרות שאני לא מכיר את החרא השני הזה, אני בטוח שהוא יתגלה כסוג הכי משובח עבורנו, ושצריך לעשות מסיבה בכלל. אחי הסקפטי, למוד תפניות טובות ורעות בטיפול במחלה, אמר לי שאני מדבר שטויות. אמרתי לו שיכול להיות, אבל ככה אני מאמין, ואני גם מאמין שבמחלה הנוראית הזה, מה שהכי חשוב זה האופטימיות והאמונה שיהיה טוב, כמו גם רוח הלחימה והוויטאליות. אחי התקשר אלי למחרת ואמר לי תודה על האופטימיות שאני מעביר להם, וביקש שאמשיך עם זה.
כרגע קיבלנו תשובה על תוצאות בדיקת מומחה של הדגימות שהוצאו שהם גידול שפיר, שבתרגום פשוט אומר שזה לא גידול סרטני. שזה אומר שגיסתי קיבלה את החיים במתנה, והיא חוזרת לשיגרה תוך שבועות מספר.
אנחת רווחה, וצהלות ניצחון מכל המשפחה.
הופ הופ הופ הורי.
יאללה מסיבה.
לפני 13 שנים. 30 בנובמבר 2010 בשעה 13:16