הרבה מתלוננים בעת האחרונה, וגם קודם לכן, על כך שיש לנו מדינה, שהיא בעצם לא מנוהלת בכלל, על תרבות החפיף, והאמירה האלמוותית: יהיה בסדר, כשבעצם המציאות טופחת על פנינו ומראה לנו פעם אחר פעם, שלא יהיה בסדר בכלל בכלל.
למרות שהמוח היהודי הוא מוח נפלא, מדינות מהעולם לא כל כך אוהבות לעבוד עם חברות הייטק ישראליות, למרות המוחות הנפלאים שיש כאן, ויש. הישראלים מפורסמים במוח היהודי שלנו, כמו גם כושר האילתור המופלא שלנו, ואכן הוא נפלא ואכן יש לנו. אבל לעשות תוכנית עבודה ולעבוד לפי התוכנית, זה לא אנחנו.
כשגרתי בארה"ב שלוש שנים למדתי מהם כמה דברים טובים:
1. יש אימרה מפורסמת שמה: תכנן את העבודה שלך, ועבוד לפי התוכנית. מה שאנחנו לצערי לא יודעים לעשות בכלל. גם אם דורשים מאיתנו לעשות תוכנית, אנחנו לא משקיעים בה מספיק מאמצים כדי שתהיה ריאלית ונכונה, אנחנו לא ממפים מראש את הבעיות שיכולות להגרם תוך כדי הביצוע. או אז כשמגיעות אותן בעיות צפויות בעצם, אנחנו מאלתרים, ואנחנו טובים בזה, באילתור בסיגנון יחידת קומנדו וכוחות מיוחדים. אבל וואללה, זה יותר יקר ככה, זה לא מנוהל, זה לא בשליטה.
2. יש עוד אימרה מפורסמת שמה: מי שלא יודע לנהל זמן, לא יודע לנהל אנשים ומשימות, ומי שלא יודע לנהל, שלא יהיה מנהל. ניהול זה מקצוע, ולצערי הרב, אנחנו חלשים בזה מאד, בארצנו הקטנטונת. ראו לראיה את רוב האנשים בעבודה, שתמיד מאחרים לפגישות, ותמיד מזיזים פגישות שוב ושוב, ורצים סביב הזנב של עצמם. אנחנו פשוט לא יודעים לנהל זמן שלא לדבר על משימות ואנשים.
מכל האמור לעיל, אין סיבה אמיתית להיות מופתע, שגם המדינה שלנו לא מנוהלת, בטח שלא כמו שצריך. אף אחד פה במדינה הזו לא עוסק בתכנון הניהול של המדינה, של מתן מענה לצרכים שלנו, בתור מדינה, מבחינה כלכלית, בטחונית, בטיחותית, מערכת החינוך, הבריאות הציבורית, ובעצם בכל תחומי החיים.
אבל, ויש פה אבל, יש לזכור שאנחנו מדינה צעירה בהרבה מכל המדינות המובילות בעולם, ממש צעירה, ממש הרבה. כל המדינות האלה שאותן אנחנו לוקחים בתור בסיס להשוואה, הן בנות מאות רבות של שנים לפחות, כשאנחנו בקושי בני מחצית המאה. עוללים שטרם יבש החלב על דל שפתנו.
אנחנו עוד נתבגר, בתור אנשים שמרכיבים חברות פרטיות, וציבוריות, וכמובן שלאחר מכן בתור מדינה, שהיא "עסק" שצריך להיות מנוהל באופן מקצועי. קצת אמונה חברים, וסבלנות גם לא תזיק. תרבות הקוטריה וחיפוש האשמים, מעולם לא הניבה פירות בעלי ערך.
אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת.
יהיה טוב חברים, האמינו, כי בלי זה לא יהיה טוב יותר.
לפני 13 שנים. 5 בדצמבר 2010 בשעה 18:01
