הנוף בסוואנה שלי

פתאום, כשמצאתי עבודה מתנפלים עלי מלא שאעשה להם פרוייקטים, משרות פתוחות וכל מיני. כשזה בא, זה בא הכל ביחד.

היה יום לא פשוט בעבודה, מלא עניינים, אבל צלחתי אותו והיה קטן עלי. עושה רושם שאני נכנס לפרוייקט מהסוג "Crash program", ו- "לא עושה את הרושם שאפשר להצליח לעשות את זה". כל זה יחד עם אמירות, שמבוססות על הכרות אישית לאורך שנים כמו: "מההכרות איתך, אני יודע שאם אתה אומר שתספק את הסחורה בזמן, זה יקרה", תוך כדי נסיונות לא מוצלחים לסחוט ממני הבטחות לא מבוססות. היעד הראשון בעוד שלושה חודשים, וצפוייה לי תקופה לא קלה. כבר לימדתי אותם אמירה מפורסמת שלי: "הסורים לא על הגדרות". אמרתי שגם יעדים שנראים קשים, ניתנים להשגה הכי טוב כשרגועים ועובדים באופן מתוכנן. מנכ"ל היסטרי זה לא מציאה גדולה, ואני צריך להרגיע אותו כדי שאפשר יהיה להנות מהעבודה.

***

מנכ"ל אחד שעבדתי אצלו פעם סיפר לי סיפור: כשאתה יושב אצל רופא השיניים, אתה רואה רק את הפנים של הרופא, ואת התיקרה. הפה שלך רדום, ואין לך צל של מושג מה הוא עושה לך. הדרך היחידה שלך להתרשם מהטיפול, היא הבעות הפנים שלו. אם מבע פניו רגוע, הוא יכול להרוס לך את כל השיניים, ואתה תהייה משוכנע שהוא מעולה. לעומת זאת, אם הבעת פניו לחוצה, הוא יכול לעשות עבודת קודש, אבל אתה תהיה משוכנע שהוא בגדר סכנת נפשות.