באו אלי ימים של הופה הופה, הכל בא אלי לידיים כמעט בלי מאמץ בכלל, אני פשוט מסתובב לי בעולם ומלקט לי תלתלים של אושר. פשוט תענוג. הגיע הזמן באמת. איך כתבתי לפני זמן לא רב: אוטוטו הולך להיות לי טוב, מילה של צ'יטה. אכן, מילה של צ'יטה זו מילה, כיף זה לא מילה, והמילה לא יכולה לתאר את מה שקרה לי. המבערים שלי דוחפים אותי לעבר מקומות שמעולם לא הייתי בהם.
אני כבר לא ממהר למצוא בת זוג. התארגנתי לי על נוחות מפנקת בלי. התרגלתי ללבד, אם אפשר בכלל לקרוא לו ככה, שהרי הבית שלי זב חלב ודבש. אספתי לי שרשרת יהלומים של חברים, שהיו איתי בימים קודרים, וגם כעת חולקים איתי את התקופה המלבלבת הזו. פשוט אנשים אחד אחד, מלח הארץ, ללקק את האצבעות.
כותב לי לעצמי, כמעט לא קורא בכלל, מרוכז לי בחלקת הדשא הקטנה שלי. מה שמזכיר לי שהגינה שלי בדיכאון, וטו בשבט הרי כבר חלף לו, וכדאי אולי להקדיש זמן להפרחת הגינה, שהרי ההיא כנראה אבדה בדרך.
אז זהו בעצם. נראה לי הכי מתאים לסיים פוסט כזה עם הופה הופה של סרנגה (כל הזכויות שמורות לגם מגם).
לרקוד עם השיר בבקשה, שהרי זו לא קייטנה לנערות מקהלה 😉
קבלו...
לפני 13 שנים. 17 בינואר 2011 בשעה 17:05
