בהמשך לפוסט הקודם שלי על הלאקי בלון, לא הלכתי לשם לבד, וזו שהלכה איתי לשמה כתבה לי מכתב איך האירוע נראה מעיניה. היא כתבה מקסים. באישורה כמובן אני מפרסם את מה שהיא כתבה. אז הנה לכם שתראו כולכם איזה בלונדיני עם תלתלים אני (עיין ערך נארקיסיסם).
מתוך ביתו יוצא הקוסם, הוא לא ממש נראה קוסם, אין לו גלימה אלא פשוט שרוואל צבעוני וגופייה. הוא שכח את כובע הקוסמים ואת השפן שצריך לצאת מתוכו, למרות שלדעתי מעולם לא היו בידיו כאלה. הוא קוסם מסוג אחר.
אי שם, במרחק שני רחובות, מתקיים אירוע יומולדת. אבא יומולדת ואמא בשנות הארבעים לחייהם, המון נערים ו-2 ילדים. אוכל, מוזיקה, קריוקי ואלכוהול. הייתה שמחה באירוע אולם היה בה משהו שגרתי. אם אבא יומולדת היה צעיר ב-30 שנה, אולי אמא מסיבה, הייתה מארגנת לו מסיבה עם קוסם.
ולפעמים גם שלא מתכננים כך קורה.
למרות שכשנכנס למסיבה היה נראה כמו בחור שיכור שבא בעקבות הרעש, תוך מספר שניות, הופנתה אליו תשומת הלב וניתן לו המיקרופון. לא יודעת אם תכנן זאת מראש, סביר להניח שלא, אך הקוסם במיומנות רבה של קוסמים, הכין את הקרקע לקסם שעומד לבוא (האמת שהקסם התחיל מרגע כניסתו בשער אבל גם אני שהייתי לידו, יכולה להצביע על כך רק בדיעבד). הקוסם יצר בתוך האירוע הילה של שמחה, הוא איחל מזל טוב לאבא יומולדת, הקשיב לאמא מסיבה על האירוע ובכמה קריצות שבה את לב הנערים. אבא יומולדת היה כולו נרגש, הוא קיבל חיבוק מהקוסם וגם נשיקה, על פניו הולבש חיוך מואר, שלא היה שם דקה לפני.
אם תשאלו את הקוסם, אני מניחה שיגיד ששיא הערב היה בהפרחת לאקי בלון (בלון משאלות שממריא באמצעות אש לשמיים, ככה המשאלות מתקרבות לאלוהים - יגיד הקוסם). היה משהו קסום באותם הרגעים, בהם כל תשומת הלב מופנת לקוסם המדליק את האש בתוך הלאקי בלון, בעוד 4 אנשים מחזיקים בפינות הבלון, מביעים משאלות שמצרפות למשאלותיהם של הצופים, הבלון מתמלא אוויר חם ומועף אל על.
החיוך על פני האנשים, השמחה, המתנה שקיבלו - רגעי קסם.
ואם זה נשמע מוזר או הזוי, אני מבטיחה שזה סיפור אמיתי ואם עדיין בלבכם מכרסם הספק, בעידן הטכנולוגי של היום, צילמו את האירוע הנ"ל 3-4 פלאפונים בוידאו + מצלמה רגילה, חפשו בפייסבוק...
שחזרתי עם הקוסם הביתה, התנגן ברדיו השיר "זמן של קסם", כמה זמן לא הייתי בתוך רגע כזה, כמה זמן חיכיתי לרגע כזה.
איזה כיף, תודה
והשיר הבא פשוט מתבקש:
לפני 13 שנים. 9 ביוני 2011 בשעה 17:17
