פעם לפני הרבה שנים היה מבול, היתה שמה ספינה, היה שם נוח, מלא חיות, שיחות, דיבורים, זיווגים, ממש מלא דברים היו שם. אבל כמו כל דבר גם זה עבר לו, ונהיה אחרי המבול, ואז עברו עוד ימים, ועוד ועוד ונהייה ממש אחרי המבול.
כשאני חושב על זה טלפוניה הוא סעיף נכבד בסל ההוצאות שלנו, כאן, היום, קצת אחרי המבול ועוד טיפה. הקדשתי לעניין מעט מחשבה והגעתי למספר מסקנות וחשבתי לעצמי לשתף אתכם בהן.
לכולם היום יש אינטרנט בטלפון הסלולרי וכמות המידע שניתן להעביר בסכום סימלי היא גבוהה למדי. נוסיף על כך שכמעט לכל אחד יש בבית אינטרנט אלחוטי שגורם לכך שבבית (ולא רק) אפילו לא צורכים מחבילת הגלישה הזולה והמרווחת.
אז למה בעצם אנחנו מדברים בסלולרי? טוב נו, חוץ מהתשובה הברורה שאנחנו אוהבים לשוחח. אבל למה בעצם אנחנו משתמשים במה שנקרא זמן אוויר? למה אנחנו מחייגים בכלל מהסלולרי? למה אנחנו לא מתקינים למשל סקייפ, ומחייגים ממנו על חשבון זמן אוויר? חווית השיחה תהיה בדיוק אותו הדבר, באותו מכשיר, רק אופן החיוג שונה, ולא פחות נוח בכלל בכלל. תעריף השיחות בתשלום בסקייפ הוא זול באופן משמעותי ממה שאנחנו משלמים לחברות הסלולר. ואם במקרה יש לנו כמה חברים קרובים שגם הם מתקינים סקייפ בנייד שלהם, אז בכלל השיחה לגמרי בחינם. כן כן, לגמרי בחינם.
אז תזכירו לי למה בעצם אנחנו מחייגים מהסלולרי על זמן אוויר בכלל ?
האמת, לדעתי אין שום סיבה, חוץ מעצלנות אולי להתקנות. אז עצה של מאסטר צ'יטה, לכו תתקינו לכם סקייפ בנייד, תעדכנו את חבילת הגלישה שלכם, ותחסכו מאות שקלים כל חודש.
אז זה מה שעשיתי היום, התקנתי לי סקייפ בנייד. שעתיים עבודה ומאות שקלים חסכון בכל חודש.
אלו היו שישים שניות על צרכנות טלפוניה נבונה בעידן שלאחר המבול.
לפני 13 שנים. 17 ביוני 2011 בשעה 14:54
