לפני 13 שנים. 20 ביוני 2011 בשעה 14:52
הגננת חזרה לארץ ואתמול באה לבקר אותי לסגור עניינים. סגרנו עניינים.
תשמעו, כמה שאני אהבתי את הזונה הזו, אהבה גדולה מהחיים. מה לעשות, היתה לנו אהבה והיא הפסידה. מסתבר שאהבה זה לא מספיק. פשוט לא נועדנו אחד לשני. למרות שכבר יותר מתשעה חדשים אנחנו לא ביחד, לראות אותה שוב, קווצ'ץ לי את הלב. כנראה שהלב שלי היה צריך תשעה חדשים כדי לצאת מהריון.
אני לקחתי את הכבל מאריך ואת החתולים והיא קיבלה את המקרר השני המפורסם שלי. התגלגל שנהייתי איש מן השורה בעל מקרר אחד בלבד.
למרות האופן ההזוי של הפגישה, היה שם קלוז'ר במפגש אתמול, חשוב עבורי.
***
אז זהו, עכשיו אני מוכן, ממש.
מתבונן ימינה ושמאלה... אה, זה כמו שהיה קודם, אתמול בבוקר, אבל לגמרי אחרת.
הופה הופה בנות, להסתדר בשורה. כן כן, גם את שמה מאחורה.
מאסטר צ'יטה איז בק טו טאון.
יאללה בלאגן.