הנוף בסוואנה שלי

כל אחד שחי בעולם יודע שצריך להזהר מנזילת אנרגיות. אנרגיות הוא מוצר מחסור ויש לתעל את האנרגיות לדברים היותר חשובים. אני מרגיש שאני משתמש באנרגיות שלי לדברים היותר חשובים.

העירה לי היום חברה על השימוש שאני עושה בביטוי "יושב לבד בחושך". היא טוענת שזה ביטוי שמוריד ואפילו אם אני מרגיש שזה נאמר בגדר ביטוי הומוריסטי, אז יש בו משהו מהלמטה.

אז הנה לי, אני בכלל לא יושב לבד בחושך. אני יושב באור ולא לבד. באמת.

במשך תקופה די ארוכה חיפשתי בת זוג. ממש חיפשתי. הייתי עסוק באובססיה למצוא את המיועדת, חייתי בהמתנה לרגע הזה שהיא תבוא ותוך כדי כך חוויתי סבל, שהרי לא מצאתי. תוך כדי כך החמצתי את הנוף הנקרה בדרכי. אז זהו שהחלטתי לפני כמה שבועות שאני לא מחפש יותר. אני הולך למועדונים, מתערבב, אבל לא מחפש. תוך כדי כל זה, אני מלקט לי פירורים של אושר, באור ולא לבד. לומד להנות מהחיים שלי לא בזוגיות. יש שם שיעור ללמוד במיוחד לאור העובדה שהמקום הזה די חדש לי.

אני מרגיש שניקיתי כבר את רוב מה שהיה. יש עוד שרידים פה ושם ואני ממקד אליהם אנרגיות במשורה בכדי להשאיר את העבר בעבר ולפנות מקום לעתיד שצופן בחובו הרבה מאד פירורים של אושר. כשתבוא המיועדת, יש לי שטיח אדום בארון בשבילה ולב פתוח.

מנסיוני למדתי גם שהמצב הזה גורם ללב להסגר, להתרגל ללבד. אני ממקד אנרגיות גם לעניין הזה ומנסה לשמור על הלב שלי פתוח. זו לא מלחמת השרדות, אלו החיים ואני חי אותם ומוציא להם את המיץ. עוד לא עד ללבן של הקליפה, אבל רגע שנייה, תכף אגיע גם לשם.

אני לא עומד עם אצבעי תקועה בסדק בחומה כדי למנוע את הנזילה. אני בוחר בשקט במה אני משקיע את האנרגיות שלי.

***

לחיות את החיים.
קרפה דיאם (מלטינית: carpe diem). מויקיפדיה: בשירו של הורטיוס הביטוי הוא חלק מהמשפט המלא Carpe diem quam minimum credula postero - "נצל את היום וסמוך כמה שפחות על העתיד".