הנוף בסוואנה שלי

הצופה אינו נופל ברוחו, אך בצר לו מצטחק.
זו תחילתה של ידידות מופלאה.
מחר יהיה יום חדש.
מערכת יחסים: זה מסובך.
אני לא קוסם, אני יכול לעשות רק מה שאני יכול לעשות.
עבודת בוקר יפה.
למה עשית לי קפה קר?
זה לא אני, זה ההוא.
את גרה בקומה אחרונה? לא אני גרה בקומת קרקע. ידעתי שאת גרה בקומת קרקע, את עברת לשם לפני כשנה? לא, אני גרה שם כבר כעשר שנים. אני יודע שאת גרה שם הרבה זמן. את גרושה עם שני ילדים? לא, טרם הספקתי להתחתן. אני יודע שאת רווקה.
שתי שלגיות, כי אחת לא מספיק.
אנחנו שנינו מאותו הכפר, אותה קומה אותה בלורית שיער.
אנחנו עוקבים אחרי הבקר, בעזרת זה שאנחנו מטביעים עליהם סימן. כן מאשה. אתה מתכוון שאתם מטביעים עליהם סימן עם ברזל מלובן? כן מאשה. אתה צריך ללמוד יותר על הודו.
אני לא מאמינה שיגיע לי נס משמה. אבל אני מאמינה שיכול לבוא מלאקי בלון.
לאקי בלון זה אופטימי ומלא שמחה.
אני יודע לקרוא בכף היד.
כן? תכף תקראי לי בשמי הפרטי.
פראבולות... אני לא מבינה בפארבולות. אתה יכול בבקשה להסביר לילד על פראבולות. ממש עוד מעט יש לו את המבחן.
תגיד, יש בחורות מעניינות אצלך עכשיו?
תשמע נשמה, עזוב אותך, שומר נפשו ירחק.
צרה צרורה. תפסיק, אתה מגרה אותי.
במועדוני חשפנות קורים דברים, זה מעניין. בואו נקבע איזה ערב ונלך. בלונדה: היי, גם אני רוצה לבוא איתך. גם החבר שלך יבוא? לא יודעת, ירצה יבוא, לא ירצה לא יבוא. מתי הולכים? אני אדבר איתך כשנקבע, אנחנו רוצים ללכת כמה חברים ויש וויכוח איזה מועדון מוביל. האמת אהבתי פעם מאד ללכת למועדונים כאלה. נו יאללה.

די נו, מספיק.
אני הולך לראות סרט.
הולך לראות? נשמה, אתה חי בסרט.
וואללה