אתמול, סאבית שלי אמרה שהיא רוצה לבוא לעשות לי סשן בתור דומית. אמרתי לה שלא כל כך בא לי להיות סאב, כי אני באנרגיות דומיות, אבל סבבה. אתמול היא עשתה לי סשן , שש וחצי שעות, מחצות בלילה עד 6:30 בבוקר. היא לגמרי התרוממה ואני לגמרי עפתי. לקראת סוף הסשן, בבוקר כשהיא הייתה כבר עייפה, ביקשתי ממנה שלא תפסיק. התעוררנו בערך ב-11 בבוקר, וביקשתי ממנה עוד סשן שנמשך כשעתיים וחצי. הו מאמה, היא פשוט קרעה לי את הצורה למלוא אורכה של המילה ושל כל מיני דברים אחרים שעשינו שמה.
הערב, היא ביקשה שאני אעשה לה סשן ואקרע לה את הצורה. ביקשתי ממנה לרקוד ולהראות לי שהיא באנרגיות תוך כדי שהיא צוהלת כמו סוסה. היו מעט קשיים בביצוע הבקשה שלי, שהסתיימו במיידי כאשר אמרתי לה שאם לא תעשה את זה היא תקבל עונש. את יודעת מה העונש? מה אדוני? שלא אעשה לך סשן הערב. למותר לציין שהיא ריקדה ופיזזה במרץ תוך כדי צהלות שלא היו מביישות סוסת מוסטאנג אצילית של חופש.
הו מאמה.
קוואבנגה.
לפני 13 שנים. 16 באוקטובר 2011 בשעה 19:38