התחלתי את הערב במסיבת יומולדת לסטו המקסימה במעונם החם והנעים. היה לי כאב ראש, שבדרך התחזק לכאב שיניים ואז כאב צוואר, מה שהביא אותי למסיבה מרוט למדי. משם המשכנו לדיווה וכל הכאבים רק התחזקו כך שלמרות האירוח הנפלא, עזבנו מוקדם ב 3:00.
מלא זמן כבר לא הייתי במסיבות קהילה. אבל כשסאבית מבקשת יפה, אפילו אם היא סאבית שאין לה אדון, בטח שהיא מקבלת. זו היתה לה הפעם הראשונה מחוץ לארון.
פעם הבאה בטוח שיהיה יותר טוב.
מחר יהיה יום חדש.
היום אחרי הצהריים, החמין של שלגי, אוח אוח, אחרי שתי צלחות גדושות של תענוג צרוף, פשוט נפלתי מרוח על הספה בסלון.
מי אמר שאני לא יוצא מהבית מי? שלושה אירועים מחוץ לבית בסופשבוע אחד.
הסילווסטר בפתח ואנחנו מוזמנים למסיבה שברור שתהייה שווה לגמרי.
על לצאת מהבית כבר דיברנו?
***
פרידה, אחרי שש שנים של יחסים בדסמיים מהעמוקים שהכרתי. הבאדילולי נפרדו.
נצבט לי הלב, פשוט לגמרי ממש בכלל.
כשאני מנסה להרגיש מה קורה שמה, הלב שלי מתכווצץ' לגמרי.
ליבי ליבי. ליבכם ליבכם.
שולח חיבוק ענקי לשניכם. כזה שמגיע עמוק עד הלב הפצוע והמדמם.
פרידה כזו אחרי כזו סימביוזה, נתחי בשר מדממים עפים לכל עבר.
זר לא יבין זאת.
גם בימים הכי גשומים, תמיד ידעתי שהשמש עוד תפציע.
אבל בינתיים, חרבאנה לגמרי בכלל ממש ממש.
לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 17:58