יש צו איסור פרסום על כל פרטי הפרשה לבקשתה של הנסיכה ואני מכבד אותו לחלוטין.
מאד חבל לי, שאי אפשר לספר. אני חושב שזה יעזור לחשוף אותה או אולי אותו.
אין דרך להוציא ממני את פרטי הסיפור.
הנסיכה לא תהיה כאן יותר, הלכה לדרכה.
מה שקרה, הוא לא בגדר רכילות אינפנטילית, שההוא אמר להיא, שאמרה להוא.
המעשה שנעשה הוא נורא ממש.
יש גיהנום, אחריו יש מקום יותר רע, אחריו עוד יותר,
זה עשר מקומות אחרי ההוא.
במעשה נחשפו פרטים אישיים שלי, כה עמוקים, שניתן לספור על יד אחת את אלה, שיודעים אותם, בכלוב. תיתכן כמובן האפשרות, שזה מחוץ לכלוב.
זה כמו חיזור גורלי הסיפור הזה. והוא ממשיך. זה לא נעצר שם. ולא עושה רושם שעומד להיעצר מעצמו.
זה נשמע כמו סאגה דמיונית, אך היא מאד מוחשית לנו.
לגבי האם אני יודע מי עשה את זה,
אני כמעט בטוח, אבל לא במאת האחוזים. ולא מוכן להאשים, ובטח לא לפעול, בלי להיות בטוח לגמרי.
לפני 18 שנים. 13 במרץ 2006 בשעה 11:46