לפני 18 שנים. 15 במרץ 2006 בשעה 15:53
לפעמים אנחנו מוצאים עצמנו רצים בירידה בלי יכולת לעצור. ואז מגיעים לסוף הירידה באנחת רווחה ומצליחים לבלום.
ככה אני מרגיש בדיוק, בערך.
אני בסוף הירידה ובלמתי.
סוקר את עצמי, את הסביבה, מתבונן על הגבעות מסביב, מסתכל לאן הגעתי,
אבל נח
