באה לי גחמה פתאום לכתוב ספר על בדסם. התגובה הראשונה שמתעוררת אצלי היא שזה רעיון פלצני ומתנשא. אז זהו שאני ממש לא מתכוון להיות פלצן, (אפילו אם זה אולי חס וכרפס עלול לצאת ככה). זה רעיון גולמי ולא מעובד כלל וכלל. איך זה יהיה בנוי, האם זו תהיה סיפורת, או רשימות על נושאים שונים. אני לא סגור על זה כלל וכלל, כאמור, רעיון גולמי.
כמובן שביסוד הסוגייה טמונה הבעיה הבסיסית שלכל אחד יש את הבדסם שלו ואני כמובן מסכים עם זה לחלוטין. מה שמותיר את הספר הזה יכול לספר מקסימום על איך "אני" רואה את הבדסם שלי, נגזר כמובן מחוויות שצברתי במהלך השנים. כמובן שאין כזה דבר ספר החוקים של בדסם ולבטח יש חוסר הסכמה גורף על אמיתות אלו ואחרות. כל כך שכך, שכשאני ניגש להגדיר לדוגמא מה זה סאבית, שזה לכאורה משהו שאפשר לחשוב שיש על זה הסכמה, אני נתקל בחוסר הסכמה גורף ונחרץ, מצד כל מכרי (מבלי יוצא מן הכלל), אפילו מתוך אלה שבעיני עושים בדסם למלוא עומקה של המילה.
בדסם זה לא ערך מקודש בעיני וכל אחד הטוב בעיניו יעשה. אין בזה איזו מטרה נשגבה באופק עלום, שראוי לשאוף אליה. כל אחד יילך למקומות שטוב לו שמה וימנע מללכת למקומות שלא מדברים אליו.
בשיחה שהיתה לי על הנושא, נאמר לי שאולי כדאי שאספר איך אני בונה קשר בדסמי. אבל מה שמצחיק בכל העניין שאני בונה כל קשר לגופו ואין בנייה אחת דומה למשנה. הדינמיקה שנוצרת אצלי בהקמת קשר תלוייה מאד במי שמולי ואין מקרה דומה למשנהו. לבטח יש לו איזה חוט שני המקשר את הקשרים שאני יוצר, שהוא בעצם אני.
בעצם כשאני חושב על זה לעומק טיפה, אני בעצמי לא סגור על הבדסם שלי, אז כאילו מה. אז זהו, שכאילו אני רוצה לכתוב ספר וכך אעשה.
טוב נו, אני מתחיל לכתוב יותר מדי, אבל הרי אין בזה חדש.
אשמח לשמוע את דעתכם.
לפני 12 שנים. 17 ביולי 2012 בשעה 22:19
