לפני 18 שנים. 22 באפריל 2006 בשעה 22:59
אצלי, כשהרגשתי פעם למישהי רגשות עזים, הם לא נמחקים לי. הם תמיד נשארים, נשארת מהם פינה כזו בלב, שלא נמחקת. תמיד שמורה שם הפינה הזו, עבורן.
גם אם עברו הרבה מים בנהר, וגם אם עשו דברים שפגעו בי נורא, הפינה הזו עדיין נשמרת.
ולעיתים, גם אחרי שנגמר, אחרי שסגרתי את הדלת שמה, זה מתעורר שוב. וזה נוגע לי בפינה ההיא, השמורה להן.
המרקם הריגשי שלי, ולא רק שלי, שמה, בהתעוררויות הללו, טעון מאד. וצריך להתנהל שם בעדינות בעדינות. נורא בעדינות.
בדרך כלל, אלו לא התעוררויות טובות. הן עולבניות ההתעוררויות הללו. נושאות כעסים משם, מהעבר.
וזה קשה לי נורא.
חבל ככה.
