לפני 11 שנים. 31 בדצמבר 2012 בשעה 23:22
בסיוט הכי גרוע שלי לא חשבתי שככה יקרה לי.
כואב לי בלב ובנשמה.
***
הכל לטובה.
אני באמת מאמין בזה.
***
אני צריך עוד רגע לעכל את הסיוט הזה, אבל אני צ'יטה, תמיד נופל על הרגליים ועם תשע נשמות.
***
סוף העולם. (נושא ראוי לפוסט נפרד).
יש משהו בסוף, שיוצר מקום להתחלות חדשות. שהרי אם לא היה הסוף, לא היה מקום להתחדשות.
עושה רושם שחלק ניכר מהעולם שהכרתי מגיע לכדי סיום. בחלק אני בחרתי ובחלק אחר זה העולם.
דף חלק. התחלה. כמו ריח של נבטים שמבצבצים להם לאחר הגשם. ירוק, חיים, שמש, צמיחה.
***
כוסשלהראבק.