הנוף בסוואנה שלי

בשמחה רבה הריני לבשר לכם ולעצמי ששברתי את הקרח.

מלקק את הפצעים ומתאושש לי אט אט. למה למהר? מה אני צ'יטה? צ'יטה, נשמע לי מוכר. המממ...

אתמול נסעתי לטיול אופניים בנחל אלכסנדר. היה ממש מעולה.

מסתבר שעובד איתי מישהו שעשה כבר כמה פעמים את איש הברזל. כשאמרתי לו שמוזר שהרי יש לו שרירים קצרים. הוא ענה לי שזה הכל בראש בכלל. וואללה.

אבל אבל, הראש שלי בהתאוששות ועל הנשמה נשוחח בפעם אחרת.

מסתבר שחברות זה משהו זמני ביותר. חבר, לא חבר, חבר, לא חבר, חבר, לא חבר... אני רושם לי את זה במחברת כדי שלא אשכח חלילה.

אני בתחושה שהבדסם שירת אותי נאמנה. רכשתי הרבה מאד כלים וידע. אולי אני לא צריך אותו יותר. אולי הגיע הזמן לנסוע הלאה, להתחדש.

אני מאחל לכל הקוראים הנאמנים שלי שבוע מצויין.

תכף אשוב.