לפני 11 שנים. 9 במרץ 2013 בשעה 12:37
ביום חמישי הייתי בהלוויה מוזרה. זו היתה ממש הפקה, עם מערכת סאונד, תוכנית אומנותית, זמרת והקראת הספדים, שעה וחצי הלוויה. האיש שנפטר, היה איש בעל שיעור קומה ולאורך השנים למדתי ממנו המון. הוא ביקש שישרפו את גופתו ויטמנו אותה באדמה. יש חברה כזו שמפיקה כאלה הלוויות ויש לה איזור בבית הקברות בו כל אחד תופס משבצת קטנה, המספיקה לצנצנת של האפר ולמצבה קטנה. הם כנראה גם מספקים שירותי שריפה. חשבתי על זה, איך בדיוק הם עושים את זה והגעתי למסקנה שאין לי מושג.
אני מקבל את הגישה הזו למרות שללא ספק היא מוזרה לי. גם כל העניין של המסיבה המושקעת בהלוויה, מוזר, אך קונספט יפה. הוא היה איש שמח ולמרות הבכי, זה ניכר בהספדים שאת אחד מהם אני הקראתי לבקשה של הבת שלו שהיתה חברה שלי לאורך שנים.
מסיבת הלוויה בעידן החדש, בחיי שזה מוזר. יפה, אבל בכל זאת מוזר.
