הנוף בסוואנה שלי

יוסי בנאי, איש נערץ עבורי, נפטר היום. ולזכרו אני מפרסם פה מהשירשור של lw סיפור קצר ומצחיק שלו. ככה אני זוכר את האיש, מצחיק אותי עד דמעות.
יהי זכרו ברוך.

ג'ורג' העדין
היה דרוויש אחד שהיה אוהב לטייל בעולם. פעם שם, פעם כאן.
יום אחד מגיע הדרוויש הזה לאיזה כפר קטן בהרים ואיך שהוא נכנס לכפר
הוא רואה אשה בהריון. הולך עוד קצת רואה עוד אשה בהריון.
ועוד אשה בהריון. ועד אשה, ועוד אשה, בקיצור איפה שהוא לא זרק עין
הוא ראה אשה בהריון. בסוף כשראה גם נזירה בהריון לא יכול היה להתאפק,
הלך לראש הכפר ואמר לו: מה זה אני רואה שכל הנשים אצלכם בכפר כולם בהריון מלא.
הסתכל עליו ראש הכפר ואמר לו: אין מה לעשות אדוני הדרוויש זה הכול בגלל ג'ורג'.
רק רגע, התפלא הדרוויש, אתה רוצה להגיד לי שכולן בהריון מג'ורג'? כולן. ענה לו ראש הכפר.
טוב תגיד לי, שואל הדרוויש, והג'ורג' הזה מי הוא שנדע? הג'ורג הזה הוא קדוש, עונה לו ראש הכפר,
והוא גר למעלה בהרים. קם הדרוויש הלך והתחיל לטפס בהרים.הוא טיפס וטיפס וטיפס
עד שהגיע להר הכי גבוה בהרים. הסתכל- לא ראה אף אחד.
התחיל לצעוק בקולי קולות. ג'ורג'! ג'ורג'!
ופתאום מאיזה מערה יוצא אחד לבוש שמלה לבנה הולך יחף,
ועל האצבעות של הרגליים שלו קשורים פעמונים קטנים.
שואל הדרוויש: אתה זה ג'ורג'?
עונה לו הג'ורג': כן זה אני.
שואל הדרוויש מה זה הפעמונים האלה הקטנים על הרגליים שלך?
כמו שאתה רואה, עונה לו ג'ורג', אני הולך יחף.
ועל האדמה אתה יודע יש כל מיני נמלים וחיות קטנות ואני יכול חלילה בזמן שאני הולך
לדרוך בטעות על איזו נמלה ולפגוע בה.אבל מכיוון שבתוך תוככי תוככי תוככי אני עדין
קשרתי פעמונים קטנים על האצבעות של הרגליים
וכל פעם שאני עושה צעד ללכת הפעמונים מצלצלים, הנמלים שומעות שהסכנה מתקרבת והן בורחות...
הסתכל הדרוויש על ג'ורג' ואמר לו:
אתה עדין אתה?
כל העולם בהריון ממך ואתה קושר לי פעמונים על האצבעות של הרגליים.
פעמונים אתה צריך לקשור על הזיין. יה חתיכת מניאק..!