לפני 11 שנים. 18 במאי 2013 בשעה 17:56
אני מנסר לך את בית החזה, תופס עם שתי ידי בצדדים שנוסרו ופוער אותו לרווחה. מושיט את ידי, מכניס אותן פנימה ואוחז בהן את הנשמה שלך. מאותו רגע שהנשמה שלך בידי, אני הופך להיות עדין, כי הנשמה זה דבר עדין. זה לא משחק פה בתתכופפי ואני אתן לך ספנקים בטוסיק. זה לא משחק פה ואני לא משחק.
שאגה נוראית של צ'יטה שמחרידה את כל הג'ונגל.
קוואבנגה.