הנוף בסוואנה שלי

בדסם לא קשור שכרגע רע לי.
מערכת וונילית, משעממת אותי.
הפתיחות הבדסמית, מסעירה אותי,
השמרנות ואי הגשמה, לא מגרה לי.

גם אם טוב לי, או אפילו רע לי,
אם שמח בפנים, או גשום בתוכי,
כשעומדת אישה אחת ניצבת מולי,
או אפילו, לא עלינו, מספר זוגי.

עומדת ניצבת,
או אולי שוכבת,
רצונותיה משתוקקת,
ואינה כלל מהססת.

בוער בי כל דמי,
גם אם רע היה יומי,
ויותר אפילו, לילי,
בדסם מסעירני.

גיליתי פעם ונגעתי,
ולעולם זה נדבקתי,
ואין לי עומק בוונילי,
כאן פשוט, ביתי שלי.