הנוף בסוואנה שלי

התחלתי יחסים עם סאבית. היא קשה, רוצה גם לשלוט, להישלט, באה עם אגו, לא רוצה להרגיש למטה, לא יכולה כל כך. צריכה גם לשלוט, בכדי שלא תרגיש למטה מדי. הייתה גם שולטת בעברה. עושה רושם שחזקה שמה. היה מאד קשה. לגרום לה לרצות להתמסר. באה מלאה חששות מהמקום הזה. יש מצב אתה, יש מצב לזוגיות אמיתית וברת קיימא. אני גאה בה, גאה שאני אתה.
הייתה לנו פגישה אחת רק, בלי סשן. אבל נתתי לה לטעום בקטנה, והיא שמה הורידה ראש, התמסרה, והיא שלי, ממש ממש. וזה נעים לי כל כך, אני גאה כל כך. מתרפק על התחושה הזו.
מאד גאה שהיא שלי, סאבית, קשה לי פתאום לוותר על זה קצת. על תחושת האדנות. אבל אני מאד רוצה להתמסר, אף פעם לא הצלחתי, בחיים לא. ניסיתי, הרבה ניסיתי, אני כמעט בלי גבולות שמה בנשלטות. אבל אני רק מציית, לא מצליח להתמסר. צריך להכניע אותי. אני לא מפחד מלהישלט, לא מפחד שאאבד שם שליטה. אבל מאד מרגש אותי שהיא שלי דווקא. לא מתחלפים, רק אני שם, בצריח, שולט בלתי מעורער.
היום אנחנו נפגשים שוב. אמרנו בהתחלה, נעשה סקס, פשוט, ערב רומנטי כזה, קירבה, אינטימיות. אני אוהב. אבל לבסוף דיברנו שאני אעשה לה סשן, בתור שולט. ריגש אותי, מאד ריגש. אבל פתאום אמרה, מה דעתך שאני אשלוט ? אמרתי בלי לחשוב, בשמחה.
התחלנו לדבר על זה, היא פתאום, מכן אדוני, ממסירות, מהתמסרות, מכניעות, ממקום מובל, הפכה עורה, ולקחה הובלה. אבל היא לקחה ממש. שאלה גבולות, אמרתי - אין. מילת ביטחון, אמרתי - אדום. אמרה טוב. אתה שלי היום. ואתה תגיע לשם. הייתה מאד שולטת, מאד נחרצת, מאד לא הסאבית שהכרתי. הפכה עורה. הכרתי קצת את הצד הזה שלה, דיברנו על זה, אבל לא ידעתי באמת כמה. כמה היא יכולה להיכנס לשם, כמה חזקה היא שם, כמה אגרסיבית. נלחצתי טיפה, אמרתי לה, שבלי צרכים אנושיים, בלי מדיקל. אמרה בסדר.
אמרתי שלדעתי היא לא מכירה מספיק את הכפתורים שלי, שאני צריך למסור לה את המפתחות. אמרה שאני הייתי תקוע שם תמיד, ושהיא תעשה את זה בדרכה. והיא תיקח אותי לשם. אמרתי לה שאני בא צייתן, עושה כל מה שאומרים לי, הכל, אבל זה לא נוגע בי. לא מתמסר. אמרתי שיש קטע כזה, כשזמר עולה על במה, ומתחיל לשיר, ברגע הזה יש לו חרדה, ויש שם את השנייה הזו, שהוא עולה בקול, ושר, אחרת זה נשמע כמו קרקור עורבים. אמרתי לה, שכולן, והיו הרבה שניסו, איתי בתור סאב. וכולן השתנקו שם, לא הצליחו לשיר.
אמרה לי שהיא מוכנה לשמוע, על הכפתורים שלי. סיפרתי לה, שאני צריך יתרון פיסי שלה, אני צריך הכנעה, אני צריך להיות קשור, שלא יכול לזוז, זה מלחיץ אותי. סיפרתי לה שישיבת פנים עושה לי את זה כשאני קשור, שמזיינים לי את הלשון, את הפנים. סיפרתי לה שאני זקוק לשבירת ההתנגדות שלי, שתעשה משהו שקשה לי, שאתנגד, ושהיא תשבור את ההתנגדות שלי, שתעניש, שתהיה אגרסיבית שמה. אמרתי לה שהשיא של השליטה בעיני הוא סטראפ און. שקשה לי שמה, שאני חרד, שאני צר. אבל זה השיא של ההכנעה, של ההתמסרות. אמרתי לה שאת כל הדברים האלה כבר עשיתי, ולא פעם אחת.
אמרה, אתה תהייה שם היום, אתה שלי, לשרת אותי, לענג אותי אתה בא. ואני אקח אותך למקום הזה, אתה תתמסר לי, אני יודעת. תשמעו היא חזקה מאד, ממש. אני שמעתי את המשפטים האלה, מהרבה מאד נשים כבר. לא היה לו כיסוי במעשי. אבל משום מה, אני בתחושה, שוואללה, זה הולך לקרות היום.
יש לי צמרמורות כאלה, אני בוער, בוער רך כזה, מתרגש נורא. וואי.
אני שואל את עצמי, מה, תוותר על הסאבית שלך בתור סאבית ? אם היא באמת תיקח אותי לשם, יש בזה הרבה כוח. הרבה כוח שנלקח ממני. ואני אומר לעצמי, פאק, אני אקח חזרה, אחר כך. לא מוותר על זה, הולך עד הסוף. ואני אבוא מאד רוצה להתמסר, מאד אשתדל שם, ואני קצת כבר אוהב אותה, והיא אותי. מאד קרובים. ואני מאד נסער, מאד מתרגש.
וואללה יש מצב, בחיי יש, שתקרע לי את הצורה הזונה הזאת, היום.
היום, ביום הזה ממש, אני כל כך נרגש.....
יום שמח גם לכולכם.