נהייתי רציני מדי בזמן האחרון. לדעתי זה מזיק לבריאות. תודה למפקדת שפקחה את עיני.
קדימה הומור, הלאה לרצינות. נו טוב, לפחות ברוב הזמן.
או קי. אז הומור אמרנו........ רגע....... שנייה......... תנו להתרגל.
עשיתי פעם סשן, למישהי מאד מנוסה. הצחקתי אותה בסשן, כמו שאני עושה תמיד. היא לא יכלה להתאפק, וצחקה. אז אמרה לי, שאיך שהיא רגילה, אם היתה צוחקת בסשן, היו מכניסים לה סטירה, להשתיק אותה.
באדי, ידידי ומורי, לימד אותי, שהצחוק מקסים בסשן. אני תמיד נזכר בתיאור הסשן שלו עם זריאל, בו היא ספרה דיסקים, תוך כדי הצלפות, וכל הזמן התבלבלה. ואז התחילו לספור מהתחלה. לאומללה, היו איזה 100 דיסקים לספור. אויש......
אני צוחק בסשן המון. השילוב הזה בין צחוק לבכי, מקסים בעיני.
דוגמא למשהו מצחיק שקרה לי לאחרונה בסשן.
שאלתי אותה, כמה היא מוכנה להתמסר אלי ? אמרה המון. שאלתי כמה המון ? אמרה ממש המון. שאלתי כמה ? במספרים. אמרה לי 120 טריליון. עצרתי בתדהמה, ואמרתי, מה, כל כך מעט ? מגיע לך עונש, 10 מלקות, וסאפנקים לא סופרים איתי, את יודעת ? אמרה כן אדוני. אז נתתי לה 10 מלקות כשהיא כמובן סופרת, ואומרת תודה.
עכשיו שאלתי, כמה את מוכנה להתמסר אלי, היא לא ידעה כבר מה לענות, והתפוצצה מצחוק. התעקשתי כמובן, וקיבלתי מספר יותר הגון. מה היא חושבת לעצמה, רק 120 טריליון התמסרות. בושה.
אחרי זה, אמרתי לה, שמגיע לה פרס, על זה שהיא מתמסרת כל כך הרבה. שאלתי אותה, את אוהבת פרסים ? אמרה כן אדוני. אמרתי לה את יודעת מה הפרס ? אמרה לא אדוני. אמרתי 10 מלקות. שאלתי, את שמחה מהפרס ? אמרה כן אדוני. ושנינו התפקענו מצחוק.
המסקנה שלי מהסיפור: צחוק זה בריא לבריאות.
לפני 18 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 9:41