לפני 10 שנים. 30 באוקטובר 2014 בשעה 17:50
בכמה וכמה הימים האחרונים, שתיתי את עצמי לשינה נטולת חלומות.
***
מנער את ראשי ותלתליו הבלונדיניים, טיפות ניתזות לכל עבר. זוקף את ראשי ומביט קדימה נכוחה, מבטי מפוקס אי שם באופק.
יוצא לדרך חדשה.
בעבר, בנקודות כאלה בחיי, עזבתי חברה ועבודה. כזה מעיף את הכל מהשולחן עם יד לא עדינה, בלשון המעטה. או אז התחלתי את חיי מחדש, יותר טוב עבורי מקודם לכן. בכל הנקודות האלה שהיו בחיי, ביצעתי את קפיצת ההתפתחות הכי גדולה שחוויתי.
אני קופץ... עככככככששששיו. אתם יכולים להבחין בזה? איזה גובה, איזה ניתור, איזו ספורטיביות, איזה חן, איזו אלגנטיות, איזה שינוי.
לאט לאט, בהדרגתיות, קדימה מהר וחזק, בקצב הצ'יטה.
מאסטר צ'יטה איז בק טו טאון.
קוואבנגה.
