בתור פתיח, ורקע הולם, לפוסט הזה, אני מציע לכם, לצחוק קצת עלי.
האמת, שנינות שנונה, וגם מצחיקה משהו. ואלמלא הייתי בוכה כל כך, עוד הייתי עלול למצוא עצמי צוחק בכלל.
לאור העצב שתקף אותי, חשבתי אולי לנהוג, כפי שלמדתי, ממוריי ורבותי, צמד הזקנים של החבובות. להפתעתי, אני מגלה פריצות, בעובדה שהפכו לנשים בכלל, ועוד לא עלינו, סאביות. אם כל זה עלול להשמע לכם נורא, אז הנה לכם, ישר לפנים, ובעדינות אופיינית, הן גם לא מקולרות בכלל.
וכדי לא להותיר רושם, מוטעה, על קהל קוראי הצמאים, הכולל גם בין היתר, מאמינות שיעיות אדוקות, כמו זקנות החבובות, אני רוצה להבהיר פה כמה דברים.
אמנם אמרתי, שאני לא מאמין, בפניה לקילור סאבית ראויה. אך לאור העובדה, שיש פה פולסא דה נורה בכלל, אני שוקל לחרוג במקרה הזה מהעיקרון המנחה אותי, ולפנות בבקשת קילור למיוחדת הזו. אני מצר על כך, שדנדי, למרות היותה שנונה ביותר, פשוט לא עושה לי את זה. אבל המיוחדת הזו, פשוט אויש לגמרי.
אני חושב לעצמי, רגע אחרי הקילור, סשן הכרות וכזה, לעשות לאותה מיוחדת, המיוחדת כל כך, סשן עונש קטן, על התנהגות שאני מוצא אותה בגדר בזוייה בכלל. כי פשוט, ללעוג ככה באופן פומבי, נראה לי, ממעמקי אלפוני, משהו שלא נאה לעשותו. ממש לגמרי לא ראוי. הריני מודה ומתוודה, שמיוחדת ודנדי, וגם מספר חברים שלהם, ניחנים בשנינות מדהימה, ובכושר התנסחות מדהים עוד יותר.
ואולי בעצם, ברכילאות הצהובה, שמצאתי שם, טמון המקור, לעובדה שיש הנוטים לקרוא למקום ביצה.
עכשיו, לסיכום, תשמעי מיוחדת, ואולי בעצם גם דנדי. אני חושב שזה לא ראוי מה שאתן עושות שם. בחיי לגמרי. אני מוכן ונכון, לעמוד על הצלב, ולקבל את העובדה שאתן לא סובלות אותי בכלל לגמרי. אפילו אני נכון לשים לרגע גאג לפי, ולשתוק. והריני כמעט לגמרי יכול להבטיח שכך אעשה בעתיד. אין לי כוונה לקחת חלק, במלחמת השמצות על גבי הבלוגים.
אני קורא לכן, לעצור לרגע ולחשוב קצת, עם מוחכם המבריק, שזה פשוט מגעיל מה שאתן עושות.
ולא רק שכך, אני גם קורא לכן לבוא ולהתנצל פה, ולסגור את האפיזודה הזו.
ודבר אחרון, אני ממש מבקש, ממך מיוחדת, שלא חלילה תמחקי את הפוסט ההוא. באמת.
ואסיים בחתימה מיוחדת המופיעה בפורומים
עד כאן
לפני 18 שנים. 16 ביולי 2006 בשעה 18:04