הנוף בסוואנה שלי

לאור התגובות האחרונות פה ושם, אני רוצה לתאר מעט את תהליך ההתחלה שם, כדי להאיר, את הקושי לעמוד בפני התהליך ההכנסה למקום ההוא.

נתחיל בזה, שיש סאביות רבות, שנמשכות לסכנה, לדום חזק. אני יכול להעיד, שמייד אחרי שנפתח עלי פוסט, של דום מתחלף מסוכן, הוצפתי בפניות של סאביות. מסכים שיש באמירה שהוא מסוכן, משהו שגורם דווקא לתוצאה הפוכה מהמבוקש. עדיין, אני סבור שחשוב, לספר את סיפור המעשה, ושיש לכך גם הרבה תוצאות חיוביות.

אז איך זה מתחיל בעצם ?
יש לזכור שמי שמגיעה אליו, היא בדרך כלל, בשנות העשרים הראשונות לחייה, ושזו לה ההתנסות הראשונה בבדסם. הוא הרבה יותר מבוגר. מגובה במעגל גדול למדי, של מעריצים, שכולם יפים, צעירים, חכמים, ומתנסחים ברהיטות.
זה מתחיל בשאלה תמימה לכאורה, בשיחת ההכרות הפרטית הראשונה. אז מה הביא אותך לבדסם ? השיחה בנושא מנותבת, תכף ומייד, לחפירת עומק, בסיבה הזו. לניתוח של הסיבה.
לאט לאט, תוך כדי חפירה, נשאלות שאלות תמימות לכאורה, כמו איך תפקדו ההורים שלך במקרה ? איך תפקדו החברים שלך. מוטל ספק בתפקוד של הסביבה התומכת הקרובה. לאט לאט, הספק הזה הולך ומועצם, עד הגעה לניתוץ וקירקוש היחסים עם המעגל הקרוב, והותרת אותה "קורבן", לבד לגמרי בעולם. בודדה. אבל למרבה הפלא, מול אותה בחורה, עומד, איש עוצמתי, שתמיד מזדעק להענות לקריאות הצורך שלה, ומפגין חום ואמפטיה רבים. כאמור, מציף אותה באהבה.
למרבה הפלא, נשלחים למשימה, גם כל המעגל המקסים הזה, שמייד מקבלים את אותה חדשה, בחיבה רבה ועצומה.
מרגע שאותה אחת "נקלטה". לפתע מתגלים פרטים אינטימיים שסביר שישנם, על אינטריגות פה ושם, בין חברי הקבוצה. שום דבר לא יותר מדי עוצמתי. ה"קורבן" אינה יודעת כלל, שרוב האינטריגות הללו, נובעות בכלל, מכל מיני רמיזות שבכלל הוא הפיץ, שגרמו לאנשים שם, במעגל הקרוב, להתרחק מעט.
או אז, אחרי שהוא מסביר, כתגובה לשאילתה ממנה, שהיא חייבת לשתף אותו בדברים כאלה, זה לא חברי מצידה, שמשהו שקורה בקבוצה, לא ידווח אליו. הוא לוחץ שם, ולא מניח לאפשרות, שמשהו יקרה לאותה אחת, מבלי שהוא יידע. אותה אחת, לא מודעת לעניין של נאמנות חצוייה, ושזו דמגוגיה בכלל, לרצות ממנה להפוך למלשנית שלו, על כולם.
כעת, כאשר היא קצת מתייחסת בהסתייגות, גם למעגל הפנימי, מוזנת ממשפטים שלו כמו, הם רק מקנאים בך, זה הגיוני, כי את כל כך יפה ומקסימה. כי אני כל כך מתקרב אלייך.
כך, לאט לאט, הוא שם בשבילה, מקור המשענת היחידה בחייה. היא לבד בעולם, חוץ ממנו.
עכשיו, לאחר שביסס את השלב הזה, שקורה ממש לאט ובסבלנות, הוא ממשיך. עכשיו, הוא משוחח איתה רבות, על מוקדי המצוקה הללו, ומעצים אותם. מסתער על כל התנהגות שלה, ומייד משייך אותה לאותם מוקדים בעבר. אומר משפטים כמו: אנחנו הרי יודעים שאת כך וכך. אנחנו יודעים מאיפה הרקע להתנהגויות הללו. הוא טורח להזכיר ולשייך כל הזמן לשם.
או אז, אט אט, מתגנבת תחושה של פסיכיות, של דימוי עצמי נמוך, לאותה אחת. היא פונה למשענת היחידה שנותרה לה בחייה, למאסטר שלה. הוא כמובן מייד נחלץ, עם שיטות מגירה של "מה לעשות כאשר קורה משבר". כמובן שהשיטות שהוא מציע, לא באמת עובדות. כמובן שאין סיכוי בכלל שיעבדו. כמובן שאותה בחורה, מקבלת כל הזמן מכות עזות, לשרידי הביטחון העצמי שנותרו בה. שאותו ביטחון, הולך ונמעך, עד הפיכתו לאבק. כמובן, שהבעיות הללו מהעבר, הולכות ומקבלות תאוצה, בטיפול הבדסמי שאותו מתיימר להיות מטפל, נותן לה, באציליותו וחבריותו העצומה והעוטפת.
או אז, על כל התנהגות לא ראוייה, לדעתו, והוא כמובן טורח מספיק הרבה, לא להיות מרוצה כל כך. אותה שיפחה כבר, נדרשת לשלם, על כל התמיכה, ומעוררת על ידי משפטים כמו, אחרי כל מה שאני עושה בשבילך, כך את גומלת לי. למה את לא יכולה להיות טובה כמו השפחות האחרות שלי. תסתכלי עליהן, ותלמדי מהן.

בהנתן ילדה צעירה שמגיעה לשם, בהתפתחות האיטית ביותר, של יחסי ההתעללות הללו, שניטווים באמנות כזו רבה. עכשיו אני שואל אתכם, לכל השדים והרוחות, איך בכלל עולה לכם בראש, שהן יכולות לזהות את הניואנסים הדקים הללו ?

ואתם יודעים מה, יש כאלה שכן מזהות, ונמלטות משם. אבל יש כאלה שלא. ואני לא מוכן לקבל, שאתם מאשימים אותן. לגמרי לא. זה אכזרי בכלל. אתם רק מוסיפים להם עוד מכה, למכות שכבר קיבלו. אני קורא לכם, להיות פה בשבילן, במקום תומך ואמפטי. רק אחרי שייסיימו את הפרידה מתהליך ההתעללות הזה, לאחר זמן, תדברו איתן על האחריות שלהן לעניין. הפרידה הזו, הינה תהליך כואב, ממש לגמרי כואב. הוא אפילו מפרק אותן, מבחינות רבות. הן עוסקות בעצמן בשאלה, איך הן נתנו לזה לקרות. השאלה הזו, מהווה עבורן מקור כאב. מקום של חוסר ערך עצמי.

אני קורא לכם פה, אלה הספונים להם בכורסאות נוחות, במערכות יחסים מספקות, בשלווה והנאה. להזהר במה שאתם אומרים. כי רק רע אתם עושים לבנות הללו. למרות שאני משוכנע שכוונתכם טובה.

תעשו לי טובה. תפסיקו עם הקריאה לאחריות אישית של אותה בחורה. זה לא הזמן בכלל.

וכן, צריכה להיות אחריות לבחורה, בכניסה למערכת יחסים. אבל אז, בכניסה הראשונית של אותה צעירה לא מנוסה, לא היו לה כלים להתמודד עם זה, לא היה לה סיכוי בכלל.
אין בחוסר ההצלחה שלה לעצור, כדי להוריד ולא שערה, מהכבוד אותו אני רוחש לה.