ביום שישי עשינו על האש, סטייקים וצלעות כבש. אחרי זה שמנו חמין בפויקה. הבעל של גרושתי השנייה שתחיה, הדגים לנו את המתכון שלו. יש שמה כל מיני טריקים חשובים. כל הבית התמלא ריחות של קפה, עם גרגירים שלמים של פלפל שחור, דבש, גרגרים שלמים של הל. עושר של סוגי קיטניות (שעועית לבנה וחומה, חומוסים, גריסים, חיטה), בשר מכמה סוגים (אסאדו, אוסובוקו, צלי כתף), תפוחי אדמה, ג'חנון, ביצים חומות ועוד כהנה וכהנה.
בבוקר, הקטן דפק לי על חדר השינה ואמר לי, אבא, נראה לי שכדאי להוציא את הסיר. אמרתי לו שאין מה למהר, אך אחרי שכל רבע שעה דפק שוב עם אותה אמירה, הבנתי שהדרך הקלה היא פשוט לתת לו ג'חנון וביצה מהסיר, בכדי שירגע ואוכל לחזור למיטה. מה שבדיעבד הוכח כנכון.
כל השבת, כל יושבי הבית כולל בית מלא עם כל הגוזלים שלי, יוצאים מדי פעם מהחדרים, ממלאים להם צלחת מהחמין וטוחנים. פעם ראשונה שהכננו חמין, יצא פצצה. פשוט עושה אותי מאושר לראות את המחזה הזה.
***
אני אחרי כמה סשנים חזקים, שעשיתי לאקסית שלי. פשוט, מדוייק, פשוט בול למצח. או למה שזה לא יהיה. סשנים עם קצב טוב, חבלים, חוסר אונים, אטבים על הפטמות, זיון בכמה חורים בו זמנית, אימוני הרחבת פי הטבעת, השפרצות, אורגזמות. הדבר היחידי שהטריד אותי זה כשהיא התנדנדה ועמדה לנזול על הריצפה, שהרי צריך לשמור על הציוד שלי.
העפתי אותה לקיביני טיזי. לפלנד לגמרי.
סשן טוב לא זקוק לאלימות. הוא צריך פשוט להיות טוב.
