התראת חפירה.
***
עד לפני חצי שנה, הייתי בתקופה חשוכה. שבע השנים הרעות. מחסור כספי, יחסי זוגיות בעיתיים, חוסר שקט. אסונות פקדו אותי השכם והערב במידה שלא תאומן. שכה היה לי רע, לא תאמינו אם אספר.
לפני כמעט שנה, קמתי ועזבתי מקום עבודה שהיה לי רע שם, מבלי למצוא אלטרנטיבה. התארגנתי מבחינה כספית לחצי שנה של חיפוש, שהרי זה לא פשוט למצוא מקום חדש בגילי.
בחרתי להזמין לי טוב. האמנתי בכל ליבי שיגיע אלי טוב, שהרי אני מזמין אותו באמת. התמודדתי עם כל האסונות שהגיעו אלי באומץ ונחישות. לא איבדתי אמונה.
למרבה הפלא, האמונה החזקה שלי בטוב שיגיע, הצליח לסיים את שבע השנים הרעות. התחילו להגיע לי גשמי ברכה. כל כך שכך, שלא יאומן בכלל. אימצתי לי את האמירה, "אם יהיה טוב יותר ממה שעכשיו, כנראה יוציאו חוק נגד זה".
מצאתי עבודה מכניסה מאד, חסכתי מלא כסף. קיבלתי הצעות מעולות באופן הזוי השכם והערב, בגדר לא יאומן בכלל. גישמי ברכה. או אז, בעיצומו של כל השפע הזה, פנה אלי חבר וותיק שלי והציע לי הצעה שאי אפשר לסרב לה. להצטרף לחברה בתחום הסייבר שהקים, עם מלא כסף בקופה. משכורת מעולה, חבילת אופציות וסיכוי מצויין לאקזיט. הסכמתי. אני עובד שם כבר חודש ונראה שמצאתי את ההזדמנות של חיי.
***
אני נמצא היום במצב, שאני לוקח כל מה שבא לי, בכל תחומי החיים. זה פשוט מגיע לי.
הלכתי היום ברחוב הראשי בכפר סבא וקניתי לי דברים שבאו לי, בלי לדפוק חשבון בכלל כמה הם עולים. קניתי לי סיר לחמין, שקיות בד לטבילה בסיר עם תת מאכלים לסיר. אחרי זה ראיתי סיר יותר מגניב, אז קניתי גם אותו. האקסית שלי אמרה שאני מכניס יותר מדי דברים לסיר כשאני מכין מאכלים. התעקשתי שזה הסיר, שהוא קטן מדי. אז קניתי שני סירים יומנגוסיים והוכחתי את טענתי.
זה נשמע כמו דברים קטנים, אבל עבורי זה סוג של חופש. זה חדש עבורי, אחרי תקופת הצנע שעברתי. אני חופשי.
***
אני יכול לעלות על מטוס ולנסוע לתאילנד אם בא לי, מבלי למצמץ בכלל. אני יכול לעשות כמעט כל מה שבא לי.
קיבלתי חיים חדשים במתנה. חיים של גשמי ברכה.
איזה כיף, אני לא מצליח להסביר בכלל את העומק של המקום הזה עבורי.
אני פשוט מרגיש, איך אומרים? על הסוסה.
קוואבאנגה אבל לגמרי ממש ממש בכלל.
***
מצרף תמונה של הסיר החדש שלי. סיר ברזל, 36 ס"מ, 13 ליטר.