הנוף בסוואנה שלי

אתמול קיבלתי כמה כרטיסים צהובים, יותר משניים, ולאחריהם כצפוי, כרטיס אדום. בניגוד למשחקי כדורגל, שבהם יש לזה מובן, של עבירה משמעתית חמורה. הפעם, זה היה כרטיס שסימן, את התקדמותי הנחרצת בדרך לזכיה המיוחלת, בתחרות הנהג זהיר בכלל.

בתור חיפושית, התבוננתי לי בשימחה צרופה וגאווה עצומה, בכרטיס האדום כהה הזה, המונף לו אל על, ובשופט פיצפיץ, האוחז בו. לפתע פתאום, אחרי זמן לא מועט כלל, החדר כולו נצבע בנגוהות ירקרקים בהירים. זה זהיר הירוק הזה, רק בזכות בואו אחרי האדום הכהה הזה. שהרי, איך אפשר בכלל, לצפות לירוק, אמיתי ומהימן, מבלי שהיה לפניו, צהוב ואדום ?

ואני, מתבונן לי בערגה, בפרס הגדול, המונח לו על השולחן, בתחרות הנהג הזהיר הזו. מחכך ידי בשקיקה, הוא שלי בכלל הפרס הזה, כבר ממש לגמרי כמעט.

* נסמך גם על, סיפור ילדים, של בורלא, על עכבר וחיפושית.
** עיין ערך, נסיעה במהירות מאד גבוהה, בשיא המהירות.
*** צא ולמד, שמהירות, היא גם, גורם לתאונות מחרידות. למרות שנודע כבר, על מקרים קשים, שקרו במהירות נמוכה מאד.