יוצא מאמבט הבוץ בו הייתי שקוע מעט. מנער בתנועה חתולית את הפרווה, ניגש למקור המים הקרוב, מרווה את צימאוני, ופוסע לאיטי לעבר היער. מוצא מקום להשתרע בו, מלקק את הפרווה משאריות הבוץ שדבקו בי.
ממש עוד טיפה.......... זהו.
כמו חדש.
מתבונן סביב....... כמה סאביות מקסימות יש פה. איזה אנשים מקסימים. כמה שלום ושלווה. כמה הגינות.
פשוט תענוג.
מחכך ידי בהנאה צרופה, מצפה בכיליון, לעתיד הוורוד הניבט מולי, ממטווחי יריקה.
שנה טובה לכולם.
אה, ועוד דבר. לקראת הימים הנוראים, <משום מה היה נדמה לי שהם כבר כאלה>, אני סולח לכולם על מה שעשו, באמת.
כמו כן, מבקש סליחה מכל מי שעשיתי לו איזשהו דבר, שפגע בו, או אפילו שלא נשא חן בעיניו. זה לא בגדר מליצה, אני באמת מבקש סליחה.
גמר חתימה טובה לכוללללללללללם.
ולגבי אלה שעשו דברים לא יפים. אני משאיר לקדוש ברוך הוא לעשות איתם חשבון. אני, סולח להם.
לפני 18 שנים. 20 בספטמבר 2006 בשעה 6:58
