לפני 8 שנים. 3 בנובמבר 2016 בשעה 20:15
האמת, שערבים כאלה בדרך כלל מייגעים ומתישים. מלאי נאומים של נארקסיסטים ומלל בלתי נדלה ומשעמם.
הערב היה מקסים, הפקה מצויינת ונהניתי מאד. מקום מקסים, בטבע, בלי פלצנות במיל.
היו כמה נאומים, נהלים, תעודות הצטיינות למרצים ואז הרצאה מקסימה ומרגשת של אליס מילר (זו שלחמה בבג"ץ נגד חיל האוויר לאפשר טייסות נשים בחיל האוויר).
אחרי ההרצאה דילגתי על ארוחת הערב ופרשתי. רציתי הביתה כבר. יצאתי לחנייה וראיתי ששמו בלונים על כל המכוניות, עם כיתוב של האוניברסיטה. בלונים תכלת. פשוט מקסים.
בלי פלצנות של מרצים וכאלה. ערב פשוט, הפקה כהלכה. עם קצב טוב ואירועים לרוב.
מאנגלינג של מורים.
קטע. אם מישהו היה אומר לי שאני עתיד להנות מהערב, לא הייתי מאמין לו. נהניתי.
מצרף קצת תמונות של הבלונים ושל הסיכום של אליס מילר על התובנות שלה ממה שעברה.
