היות ואני אדם מאד משימתי, פצחתי בסידרת פעולות, כדי לממש את רצוני, להיות בזוגיות, חודש מהיום.
קמתי ב-7 ועברתי על רשימת ההתאמות בטינדר שלא טרחתי לפנות אליהן. יש לי יותר ממאה כאלה. הספקתי לעבור על כשליש מהרשימה ושלחתי לאלה שנראו לי, אחרי בחינה נוספת: "בוקר מצויין. אהבתי".
עצרתי בשליש, כי התחיל להגיע גל של תגובות ליוזמה השיווקית הנמרצת שלי.
***
אני לא עושה חניות כפולות. כך שבערך ב 7:15, כבר שוחחתי עם המועמדת הראשונה.
תשמעו סיפור שזיעזע אותי.
צוטטנו קצת בטינדר. עברנו לוואטסאפ ומשם לשיחה ווקאלית. אחרי כשעה של התנהלות, גיליתי מולי, בחורה בדיכאון. איך אמרה: "אני כל ערב בשבע בערב נכנסת למיטה לישון ופורשת מהעולם הזה.
הבחורה מכורה לספורט וים. אמרה שהיא לא אוהבת את החורף. היא אוהבת ים ושמש.
כשתהיתי מה הסיבות לדיכאון, הסתבר מהר מאד, שהיא יצאה לפני כשנתיים מקשר של כשנתיים. אמרה, שהפרידה הזו שברה לה את הלב הרבה יותר מאשר הפרידה מבעלה כמה שנים קודם לכן.
היא תארה לי את הקשר והסתבר שהיא היתה שפחה נרצעת, 24/7, בקשר של ניצול תהומי, בו בין היתר איבדה את כל חסכונותיה והזניחה את שלושת ילדיה. פשוט התאבדה על הקשר.
שאלתי אותה אם היא יודעת מה זה בדסם. היא שאלה בתימהון: מה זה? אמרתי לה חמישים גוונים, שזה לא בדסם בכלל בעיני, קראת, ראית את הסרט? אמרה לי שיש לה את הספר אך לא הספיקה לעיין בו. שאלתי אותה אם היא יודעת על מה הספר, ענתה שבערך.
שוחחתי איתה כשהיא עדיין במיטה ואין לה חשק בכלל לקום מהמיטה, אמרה שאין לה למה לקום. אמרתי לה, נשמה, את בארץ איבוד. הופה הופה, קחי את עצמך בידיים וצאי משם.
אחרי שעה של שיחה, סיימנו את השיחה, כשהיא נשארת במיטה ואני ממשיך לעינייני.
***
פשוט עצוב.
אני רוצה לחשוב, שאנשים כאן, לפחות קוראים על שליטה ונכנסים באופן יותר מודע לקשרים שלהם.
כן כן, אני יודע שתכף תגיבו, שגם כאן מלא קופצים ראש לבריכה, מבלי לבדוק אם יש בה מים בכלל. מתאבדים שיעים. כן כן, יצא לי גם להכיר לא מעט כאלה.
