די עם כל הפוצי מוצי הזה. חזרה לשיגרה. אלא, שהפעם, השיגרה השתנתה משהו. הרבה עבודה, אהבה, שלווה, וזהו. בעצם פשוט סבבה.
לפני זמן לא רב, שאלתי עצמי, מה חסר לי כדי שאהיה מאושר ממש. אז זהו, שעכשיו אין לי תירוצים יותר, כל הרשימה הוגשמה במלואה. עכשיו, אני מחוייב להיות מאושר, או לחליפין להוציא רשימה חדשה, שלדעתי זו בגדר חזירות בכלל. מתבונן רגע במראה, ומרים גבה. סבבה לגמרי. צריך עוד להתרגל למצב החדש הזה. זה לא פשוט בכלל. מזניח מדי חברים, לא מתקשר כל כך. פויה לי, נו נו נו. תכף ומייד, ליצור שיגרה חזרה, שכוללת גם את הפעילויות שבשיגרה.
הבלוג שלי קצת השתתק לו, ויחד איתו קצת תגובות שלי למפרסמים. גם נהייה צפוף משהו פה בבלוגיה בכלוב. ים של פירסומים, הרבה קהל, הרבה כותבים. משהו קצת המוני משהו לטעמי. עדיין, מדי פעם כותב, בעיקר בשבילי.
סופ"ש עם הילדים. לא מגיע למסיבת פם דום. חבל.... דווקא מאד רציתי ללכת. הגננת הודיעה לי חגיגית שהיא מאד אוהבת אדום. למסיבה בשישי הבא. שם נהייה.
יושב לי בצידי הדרך, ומלקט לי פירורים של אושר.
לפני 18 שנים. 26 באוקטובר 2006 בשעה 20:57