לפני 18 שנים. 31 באוקטובר 2006 בשעה 22:32
אף פעם לא ראיתי את נינוצקה כועסת. היום היא כעסה, ממש. חבל על הזמן. נינוצקה לא משחקת בערך חברות. תמיד עמדה שם, למי שהכריזה על חברות אליו, והיתה כזו. בלי כחל וסרק. הרבה אנשים מציעים חיבוקים ווירטואליים, אבל כשזה מגיע לבאמת, הם נעלמים.
נינוצקה, את חברה אמיתית. מוכיחה את זה כל פעם מחדש. באותות ומופתים. לכבוד רב לי להיות חבר שלך. הרבה מאד נורא.
חיבוק גדול לך, חברה שלי, עצום ורב. למרות שלא נפגשנו מעולם, אני אוהב אותך נורא. את פשוט מקסימה.