לפני 18 שנים. 2 בנובמבר 2006 בשעה 7:44
למרות כל האירועים, דובקים בתכנית המקורית. איכשהו, בגלל להיטותי אל פרי גנה, של הגננת, לא יצא לנו כמעט שבועיים לעשות סשנים. אתמול בערב היה סשן הכנה, לקראת הסשן הגדול שיהיה היום. היא חששה מאד, ממש. שוחחנו קצת, הרגעתי אותה, הסברתי לה מה מטרת הסשן, והיא נרגעה קצת. עשיתי סשן מאד חזק ומאד מהיר. כל כוחותינו חזרו בשלום לבסיסם.
היום בערב נעשה סשן גדול. סשן ארוך, חזק ועמוק. היא בשלה לזה. סשנים כאלה, זה כמו ארוחת יום שישי, ארוחת גורמה. מרגשת אותי המחשבה על הסשן שיהיה היום בערב. יאמי.
יום טוב לכולם.