שיר מאד משמעותי עבורי. מסמל משהו את האופן בו בוגרים, עם התבגרותם, מציירים מחדש את העולם, הציבעוני מלכתחילה, באופן בו הם רוצים אותו. מתבקש בעצם, שאנחנו אחראים לציור העולם שלנו, כפי שהוא עכשיו, וכפי שיהיה בעתיד הצפוי לנו.
לפני זמן לא רב, הכנתי רשימה של מה חסר לי כדי שאהיה מאושר לגמרי. כל הרשימה הוגשמה, ויותר מכך. אני מרגיש באיזה אופן, שאכן יש משהו בהזמנת ניסים. שאם באמת מזמינים משהו, הוא מגיע.
שיר מדהים, ביצוע מדהים של מתי כספי.
ציור, ביצוע: מתי כספי, מילים: שלמה גרוניך, לחן: מתי כספי ושלמה גרוניך
ים כחול, סירה ונשר
שמש זהב אדום.
עינים קטנות מסתכלות וחוקרות
מציירות לי את כל העולם,
פי רי פי פי...
בית עם גן ושובך יונים
וילדה בשמלה של פרחים.
אבא ואמא, אני שם באמצע,
מטיילים לנו עם כוכבים,
פי רי פי פי...
עפיפון וציפור,
אוירון בשמים
ולוין,
אלוהים זה רחוק,
זה רחוק.
ופתאום אני הילד,
שחי מחדש בעולם של צבעים,
מצייר לי את כל העולם.
חי מחדש בעולם של צבעים,
מצייר לי את כל העולם,
פי רי פי פי...
אה...
לפני 18 שנים. 13 בנובמבר 2006 בשעה 14:39