לפני 17 שנים. 28 בנובמבר 2006 בשעה 9:50
יש משהו ברוח החורפית הקרה, שגורם לליבלוב באהבות פה מסביב. או שזה בכלל, שיש צלופן צבעוני כזה על עיני, שנוטה להדגיש סיפורי אהבה, שהיו פה בעצם כל הזמן. הסובייקטיביות שלנו בראיית העולם מסביבנו, מפתיעה אותי בכל פעם מחדש.
***
כמעט ממש כבר הגיע הזמן לקילור. לראשונה בחיי. אני צריך לתכנן את זה. קודם אני רוצה לקחת אותה לסאב ספייס, (עוד לא היתה שמה), אולי ביום חמישי הזה, ואחרי זה קילור.
***
היום מעבירים כמה דברים של הגננת אלי. לא ממש לגמרי, כי היום אני עם הילדים. הם ישנים אצלי, וגם הגננת. היא תישן במיטה בחדר עבודה, כשהילדים פה. כאילו ידידה כזו. הילדים רגילים שישנים אצלי כל מיני חברים/ות, לא איתי במיטה כמובן. נראה כבר מה נעשה עם זה.
***
מאחל לכולם, אור ואהבה. תשמעו לי, זה מואי כיף.
