הנוף בסוואנה שלי

לא הרבה נכתב על דום ספייס. הרבה פעמים נשאלתי: מה זה עושה לך כשאתה עושה לי את זה?

דום ספייס.

במקום הזה אני מרגיש כל יכול. כל העולם בידיים שלי.

האורה שקורנת ממני כמה ימים אחרי, גורמת לכל האנשים שאני פוגש להמשך אלי באופן בלתי נשלט.

***

חזרתי ביום שישי מהנסיעה הזו לרוסיה בדום ספייס, שחבל על הזמן.

***

זו לי פעם ראשונה בחיים, שאני מנכ"ל. התפקיד מאתגר אותי עד לקצה גבול יכולתי. תוסיפו לזה את פער השפה, פער המנטליות, מדינה שאני לא מבין כיצד היא מתנהלת בכלל ונושא, שאני כלל לא מכיר (קידוחי נפט, גז ומים). אתגר רציני.

בשבועיים האחרונים לקחתי את כל החברה, לרכיבה מסחררת. פניות חדות עם שני גלגלים באוויר. כל הפניות מחושבות, מתוכננות בקפידה, עשויות להפליא.

אחרי שני ביקורים של שבועיים ברוסיה. אין לי צורך בתרגום לחצי ממה שמדברים איתי ברוסית. מסתבר, שגם אלי הגיעו הגנים של הכשרון ללימוד שפות, שיש במשפחה שלי.

כשכתבתי בקבוצה ילדים פצפונים שלנו את זה, הזדעק בני הבכור ואמר: למה רק עלי פסחו הגנים האלה. עניתי לו, שאנחנו Late bloomers, שהרי גם אני רק עכשיו גיליתי, שהגנים לא פסחו עלי.
אני במסע הזוי להשיג את ה- Get away money שלי.

***

איזה כיף.