ככה פשוט, ישר לפנים, הגננת לקחה אותי לסאב ספייס.
ככה נעים, ככה מקסים, ככה היא מקסימה, ככה בפעם הראשונה בחיי, אני בסאב ספייס.
מי היה מאמין ? אני.
האמת, שזה לי, לא הפעם הראשונה, שחשבתי שמישהי תיקח אותי פעם, לסאב ספייס. אבל.... בניגוד למחשבות הקודמות, ולמקרים הקודמים, הגננת לקחה, בפועל, ממש, את כל הדרך, עד הסוף, ממש, לגמרי ממש, הופה היי.
אני לקחתי מלא סאביות לסאב ספייס. יש לי מתכון כזה, שאין בכלל שאלה. תבוא מי שתבוא, או שתגיע לסאב ספייס, או שתגיד מילת ביטחון שמה. זה פשוט לאללה בעצם. אולי בעצם, נדרש פוסט בנושא, להסביר את הטכניקה לכך. לא עכשיו בבקשה.
את המתכון הזה לימדתי את הגננת, גם לימדתי אותה איך לשלוט. היא דומית נטורל, אבל עדיין, יש שם מה ללמוד. מה שמצחיק קצת, שהשיטה שלי, עובדת גם עלי. משהו בגדר, המפלצת שקמה על יוצרה. שלא תעיזו להגיד מפלצת על הסאבית המקסימה שלי, כי תקבלו ממני מכות, למרות שאני לא טיפוס אלים בכלל. היא פשוט מקסימה לגמרי. לא יכולתי לבקש כלום יותר ממה שאני מקבל. אני מקבל המון, ממש ממש לגמרי המון.
אני חייב לה מלא על זה שלקחה אותי שמה. ממש לגמרי מלא. כל כך הרבה הבנתי, כשהייתי כשעה בסאב ספייס, על הטעויות שלי בתור דום, במקרים הללו. כל כך הרבה למדתי על עצמי, על מה שאני צריך שמה, על הסיבות שדווקא איתה הגעתי לשם. על מה משך אותי כל כך שמה. על מהות המקום הזה בכלל.
בלקיחה הזו, היא נגעה לי עמוק כל כך בתוך הנשמה, שאני מוצף מדי, מכדי לעכל את זה עכשיו. אני צריך עוד לעבור תהליכים עם עצמי, בעניין הזה, כדי להפנים ממש, את מה שקרה פה בכלל היום. מה שאני כבר יודע, זה שיש איזה מקום, עמוק נורא, בתוך הנשמה שלי, שלא יהיה אותו דבר, כמו עד היום. נגעה לי שם עמוק עמוק הזונה.
לדעתי בכלל, מגיע לה עונש בכלל. ואלמלא, כל כך היה לי נעים, מה שעשתה לי הזונה, אולי אפילו הייתי מעניש אותה גם. אבל אני אסלח לה הפעם. זה כמובן בגלל שלמרות היותי דום מתחלף מסוכן, אני גם עם לב רחמן, אולי מדי קצת, אבל לא נורא. יאללה, נחליק לה הפעם.
נה נה בננה, פיג'מה של ג'ירפה, תחת כזה אדום, שיתפוצץ לכם הבלון.
איזה כיף........
כל כך המון, שבא לי לצעוק בכלל.
אההההההההההההההההההההה.
כל כך המון, שאין לי מילים בכלל. ממש לגמרי.
תודה לך הגננת, אהובתי. עומד על ברכי, מבטי מושפל, אסיר תודה לך, על מה שאת, על מה שאני מגיע אליו בזכותך, על מה שאת עושה בשבילי.
פשוט תודה. אין לי מילים, לתאר את האושר הזה. פשוט אין לי מילים, לתאר את מה שאני מרגיש כלפייך עכשיו.
תודה
לפני 17 שנים. 14 בינואר 2007 בשעה 1:07