ליפפתי אותה, בזהירות, ליפוף אחד, לאט לאט. בלי הראש. קשר עין כל הזמן, כמעט נפלה פעם אחת, תפסתי אותה. עמדה ככה, לא יכולה לזוז במיל. איזה מגרה זה, חבל על הזמן. פשש..... לגמרי. הזונה, הפחדנית, נהנתה, מחייכת. השכבתי אותה, על המיטה. עשיתי חורים בפטמות, נשכתי, ליקקתי. צילמתי. ואז, עלה לי רעיון גאוני, עשיתי חור ליד הכוס. היא טענה שאני לא יכול לחדור ככה. חחחחח........ אבל הזמן נגמר, אז לקחתי מספריים, וגזרתי באיבחה אחת, מהרגליים, למעלה. היא פחדה, אבל מהמספרים בכלל. מה שמעלה לי רעיונות לסשן הבא שלנו. הממממ......
אחרי זה, שוחחנו, נתנה לי דגשים, שהרי אצלנו, גם לה יש אחריות, לסשנים, ובכלל. אמרה שיש משהו בעטיפה, שמרגיש לה מוגן, שהפריע לה שהורדתי לה את ההגנה, מהר מדי. אני בכלל חשבתי, שלהפסיק את הלחץ שבריתוק הזה, יגרום לה להרגיש הקלה, ולכן הורדתי מהר. אמרה, שהייתי צריך ללפף גם את כפות הרגליים, וממש עד לצוואר, כמו שסיכמנו, בלי הראש. אמרה, שזה כיף לה נורא, ושיהיה מטריף לגמרי, לעשות את זה ממש.
הוריתי לה להתלבש, ולהוציא פוסט, עכשיו. היא התכסתה בשמיכה, מתפנקת. נתתי לה שתי דקות, וספאנק אחד, החזיר אותה למציאות הציות, כיאות ליחס, לדום מתחלף מסוכן שכמוני.
תשמעו חברים, זה מגניב לגמרי, העניין הזה. ממש לגמרי. הרבה יותר ממה שחשבתי קודם לכן. פששש.... לגמרי.
לפני 17 שנים. 20 בינואר 2007 בשעה 20:58
