הנוף בסוואנה שלי

יש לי חבר, מקוריאה, שהגיע כעת לארץ, לנסיעת עסקים. איש עסקים. נתקלנו אחד בשני, לפני הרבה שנים, כאשר ביצעתי פרוייקט שמה. מאותה עת, שמרנו על קשר, ובכל ביקור שלו בארץ, מדי כשלושה חדשים, אנחנו נפגשים. חוצמזה, טלפונים פה ושם.

לפני כשנתיים, כשנפרדתי מאישתי, הוא היה פה, ונפגשנו. על רקע סיפור הגירושין שלי, למרות המנטאליות הקוריאנית, שמאד דומה ליפאנית, באיפוק, ובחובה האישית, של אי הבעת רגשות, הוא נחשף לגמרי. הוא סיפר לי על קשיים עם אישתו, שהתבלבלה, במשך מגוריהם בארה"ב, ושכחה, את חובותיה כסאבית. הוא סיפר לי על הקשיים שלו בזוגיות, ועל הדרך שבה התגברו עליהם.

הסיפור שלו כלל, סיפור פרוזאי, על עצי הפונזאי. סיפור הלקוח מתרבות המזרח הרחוק, ומחיי המשפחה שלו. היום סיפרתי לגננת את הסיפור שסיפר לי אז, ומוצא לנכון, לחלוק את הסיפור גם איתכם.

***

עצי הפונזאי.
עץ פונזאי, הינו עץ שבמקור, הוא בגודל של עץ ענקי, לפחות. שמים עץ שכזה, בעציץ קטן מימדים, מה שגורם לעץ תסכול מאד גדול, וקשיי מחייה, לא מבוטלים. יש צורך לתת לעץ פונזאי שכזה, המון אהבה ותשומת לב, שהרי אחרת, הוא מת מאד מהר. עץ כזה, לא יכול לשאת, חוסר יחס, או אפילו, {לא עלינו}, חוסר באהבה, יומיומית.

אליבה לחברי הקוריאני, בחיים, ישנם הרבה גורמים, שמעורבים בחיינו, כמו חברים, כמו גם חברים לעבודה, ועוד. אותם גורמים, לא יכולים באמת לשאת מאיתנו כעסים. במידה ונכעס על אחד מאלו, סביר להניח, שנמצא עצמנו, נפרדים מהם. בין אם בתור חברים שלהם, ובין אם בתור בוס שלהם בעבודה. יכולת ההכלה של אלו, לכעסים מאד מוגבלת.

לעומת זאת, ניצבת המשפחה הקרובה, האישה, הילדים, שיכולים להכיל מאיתנו כמות כעסים לא מבוטלת. יש רבים שמנצלים את היכולת הזו, כדי לפרוק את הכעסים שהצטברו להם, במהלך יום העבודה שלהם, למשל. בגין היכולת הזו, יש רבים שמנצלים את היכולת הזו, בכדי להתנקות מכעסי היומיום שלהם. סופם של אלה, למצוא עצמם, בבעייה.

לכן, יש מנהג, בתרבות המזרח הרחוק, לגדל עצי פונזאי. כאמור, עץ הפונזאי, לא יכול להכיל כעסים בכלל, וחייב וזקוק להרבה אהבה, בכדי לשרוד.

לכן, בתרבות הזו, יש מנהג, שגם הוא נוהג שכמותו, לגדל עץ כזה. לא רק שכך, בכל פעם כשהוא שב מן העבודה, הוא ניגש, קודם כל, לעץ הפונזאי שלו. לפני שאומר שלום, ולו לאחד במשפחתו. מפאת העובדה, שעץ הפונזאי, לא יכול להכיל כעסים, וחייב אהבה, הוא נדרש, לנקות את הכעסים שצבר בעמל יומו, כדי שיוכל, להעניק לו אהבה. במידה ולא משכיל לעשות כך, עץ הפונזאי פשוט מת.

אחרי, שניגש לעץ הטיפוחים שלו, והצליח לנקות את הכעסים שלו, הוא פונה למשפחתו. זו שיכולה להכיל את הכעסים שלו. או אז, הוא פונה אליהם, נקי מכעסים. דווקא בשם העובדה, שיכולים להכיל אותם. או אז, מובטח, לכל מגדל עץ פונזאי, שאם עץ הפונזאי שלו חי ומלבלב, חיי המשפחה שלו, ילבלבו, גם כן.

מאחל לכולנו, עץ פונזאי מלבלב, ואם אכן כך, הדרך שלנו לחיי משפחה מאושרים, סלולה ומובטחת.