לשירשור.
תגובתי משמה.
פגוש, לא יקר, ולא אהוד עלי {לפחות}, בתגובותיך.
תשמע, ככה פשוט מהמותן, מבלי להתפלמס יותר מדי.
אתה מצהיר על עצמך, שראית מעט, יודע מעט, ולאורך מעט זמן.
מה שמתמיה אותי בכל התגובות שלך, זו בדיוק העובדה הזו. שהרי כל בר דעת, במקום שלך, יבחר לאחוז בשתיקה. בטח שבמקרה שעליו דנים פה, {גם}, יודעי דבר. לא מעט, הרבה, ולאורך זמן.
אין בכך לומר, שאני מבקש, או אפילו לא עלינו, דורש, ממך, לשתוק. נהפוך הוא, דבר {כתוב}, ככל העולה על דעתך. אך דע בשעה שאתה עושה זאת, שיש בדיוק את אותה זכות גם לאחרים.
קשר רומנטי, מיני, {או אפילו רגשני, על פי מישהו, שיצא לי להכיר}, של גבר בשנות ה- 40 המאוחרות שלו, עם נערה בת 16, שתראה בוגרת ככל שתראה, מעורר אצלי חמת זעם, שלא לומר, זכרונות עלומים, על סעיפים בחוק, שבדיוק אוסרים כזה דבר.
אני רוצה להדגיש, שלפחות אחת מהן, נראית בעיני אישה בשלה, יותר מהרבה נשים בשנות ה- 40, שיצא לי לפגוש. אבל אין בכך כדי לגרום, לי לפחות, פחות שאט נפש.
לגבי התמיהה שלך, לגבי חוסר הגשת תלונה, הריני לשתף אותך בעובדה פרוזאית, ששפחות, תוך כדי שהן כאלה, לא נוטות להגיש תלונה נגד המאסטר שלהן. כמו כן, הליך הגשת התלונה הזה, שאתה מזכיר ככה, בקלות דעת, {וידע, כנראה}, הוא תהליך קשה ביותר. כל כך קשה, שתסלח לי, אבל מי אתה, שתשפוט בכלל, כמה קשה.
לדעתי, המלומדת, ולו מעט, זו בדיוק הסיבה, שעדיין לא הכניסו, את אותו אדם מאחרי סוגר ובריח.
אותו אדם, מואר, מטפל ידוע, {לצערן של כמה, בלי תעודות}, פדופיל, {כן זה עדיין נקרא בלשון החוק פדופיליה, גם אם לדעתך, הלא מלומדת, היא נראית בוגרת, לא עלינו}, אנס {לדעת לא מעט, עם עדויות מפורטות, לפחות}, שקרן פתולוגי, מניפולטור, איש כוחני, המנצל את הבדסם, כפלטפורמה נוחה, לגשת לבנות בשנות העשרים במוקדמות לחייהן, {במקרה הטוב}, מנצל מצוקות נפשיות, כדי להאיר עליהן, בפנסו המבחיל, בכדי לגרום להן, להיות תלויות בו. {הכל בשם אותו בדסם, שאני לפחות, מוצא כאמור, להיות מקסים בכלל, מי ישמע}.
בערך, 90% מהאנשים שנמלטו מציפורניו, מוקיעים אותו, ללא שום היסוס. כן כן, אמרתי אנשים, כי לצערי הרב, גם גברים, או יותר נכון צעירים, בעלי אותו חתך גיל, שנכללו ברשימת קורבנותיו הרבים.
לצערי ההרבה יותר רב, ואפילו עם כאב גדול, וכעס רב, המתלווה לכך, כמעט כל מי שיצא מתחת טפריו, סובל קשות, מתקופת השהות איתו. הרבה מאד זמן, לאחר מכן. זה בעצם מבחן התוצאה של העניין בעיני.
ואחרי כל העובדות הללו, שבין אם אתה יודע אותם, וממלא פיך להג, ובין אם לא, ואז כל וכל שכן.
כנראה אין מספיק בעובדות הללו, עבורך, לא לכתוב את שכתבת.
אני מציע לך, {בשום אופן, לא אומר או דורש, לא עלינו}, פשוט תשתוק. יהיה הרבה יותר יפה לך.
איך אומרת הזקנה, בסרט הנסיכה הקסומה, בוז בוז בוז.
לפני 17 שנים. 7 בפברואר 2007 בשעה 19:06