הנוף בסוואנה שלי

השאלות נפתרו לי, המקום נהיר לי, הראויה פה, אני פה. הרקע מבוסס והוכן כראוי. אני נע קדימה, מהר וחזק, לוקח בכל הכח, את מה ששלי. זה שלי בכלל, עוד קודם לכן. היו לי ספקות, לגבי הלקחת. הם נגמרו. אני לוקח עכשיו, והיא תיתן. כי אני יודע לקחת, כי היא רוצה לתת. כי זה נכון עכשיו.
עיני רושפות, אש משתלחת מפי, כולי ממוקד במטרה - התמסרות.
אין שום כלום שיכול לעצור אותי עכשיו.
עוד רגע קט, אני שם, היא שם, אנחנו שם. זה לא סוף הסיפור, זו רק ההתחלה. עדיין, יש פה קפיצת מדרגה משמעותית, לי, לה, לנו.
טוואבאנגה.